6 הערות בנוגע לראיונות של כחלון לתקשורת הישראלית
זוכרים שלפני כמה ימים כתבתי כאן שמשה כחלון הוא החידה הכי מסקרנת בסביבה? אז זהו – שאתמול החידה הזו נפתרה, ולא בצורה משביעת רצון, בלשון המעטה.
אתמול התראיין משה כחלון לכמה מערוצי התקשורת המרכזיים (טמקא, הארץ, ערוץ 2), ולראשונה דיבר באופן גלוי על משנתו. רגע – אמרתי "גלוי"? הרשו לי לתקן: הוא בעיקר דיבר בסיסמאות ריקות, חזר על דף המסרים שלו שוב ושוב, וסירב "בנימוס" לענות על שאלות מהותיות (כגון שוויון זכויות לקהילת הלהט"ב. איך אתה יכול להיחשב "חברתי", אם אתה לא מאמין בשוויון זכויות מלא לכולם?).
בימים האחרונים, אנו גם עדים לרשימת המועמדים שלו לכנסת, ואיך לומר בעדינות? זו נראית רשימה שהודבקה כמו איזה פרטאץ'. בלי שום קשר ביניהם. האם יואב גלנט (אדם שהשתלט על אדמות לא לו, וחי בארמון ארבעת-הצריחים בעמיקם) הוא איש נקי כפיים או חברתי? האם רוני אלאלוף (שלאחרונה התברר שכיו"ר קרן רש"י תרם לעוני הרבה יותר מאשר סייע למיגורו) הוא אדם נקי כפיים או חברתי? האם רחל עזריה – שנראה שאין לה מושג מהם דעותיו של כחלון (שלא לדבר על לגבש דעות משל עצמה) אפילו לגבי הנושא החברתי שלשמו היא צורפה לרשימה – יכולה להיחשב כבחירה טובה? ומיהם אלי כהן (רואה חשבון ורב-סרן במיל', מקום 8), רועי פולקמן (ממייסדי ארגון הצעירים "רוח חדשה" בירושלים, מקום 9) או עו"ד מירב בן-ארי (חברת מועצת העיר תל-אביב, מקום 10)? מה הקשר שלהם אליך או לאג'נדה שלך?
בקיצור – נראה שכחלון הוא עוד בלון נפוח, אלא שהפעם ניכר שהוא הולך לפוצץ את הבלון הזה עוד לפני הבחירות, וזה שינוי מרענן. בכך אין ספק.
========================
אז בהמשך לתשובותיו (הדי זהות) בכל ראיונות, להלן שש הערות:
1. מי שרואה בבנייה בהתנחלויות 'סטטוס קוו' הוא לא איש מרכז. אפילו לא קרוב. יתרה מכך, העובדה הזו עלולה לפגוע בתפקודו כשר אוצר. הוא טוען, במילותיו הוא, שכרגע אפשר להמשיך לבנות, כל עוד אין עם מי לדבר. ולא סתם הדגשתי את המילה "כרגע", כי היא מצביעה על אדם עם מחשבה טקטית ולא אסטרטגית – תכונה חשובה מאוד לשר אוצר בישראל (ואולי החשובה מכולן).
הרי מה יקרה אם נניח שמחר כן יהיה עם מי לדבר? תפנה התנחלויות שבנית במאות מיליוני שקלים רק לפני שנה? איפה הראייה לטווח הארוך? איפה החשיבה האסטרטגית? איך שר אוצר, שאמור לשמור על הקופה הציבורית, יכול להתנהל בלי מחשבה לטווח הארוך? ומעבר לכך, בתור שר בכיר, אתה אמור להבין את החשיבות של יחסינו (הכלכליים) עם מדינות המערב, והן בהחלט לא רואות את הבנייה ביו"ש "שמירה על הסטטוס קוו". דווקא ד"ר מייקל אורן, שגריר ישראל בארה"ב לשעבר, תמך בזמנו בפינוי התנחלויות, מה שמוכיח שוב, שניכר שאתם לא ממש מסונכרנים ביניכם. כחלון הביא אותו בתור אדם שיוכל לסייע לו בענייני חוץ – אבל איך אורן יוכל להגן על בנייה ביו"ש מול ארה"ב ואירופה – אם אפילו הוא לא מאמין שזה מעשה סביר?
========================
2. כל הדיבורים האלו על ירושלים המאוחדת נמאסו כבר. חבר'ה, תפנימו: העם לא טיפש עד כדי כך. ירושלים לא מאוחדת כבר עשרות שנים. ואף פוליטיקאי לא יצליח לשנות את זה בהבל פיו. למעט כמה יהודים מטורפים ומשיחיים כמו אורי אריאל (פירומן עם קבלות), רוב אזרחי מדינת ישראל לא נכנסים לשכונות הערביות במזרח ירושלים. מה שקורה היום הוא, שאנחנו, משלמי המיסים, מממנים באמצעות הביטוח הלאומי את תושבי השכונות הללו, שמכל בחינה שהיא, שייכים לפלשתין. היפרדות מהם תעשה לכולנו רק טוב.
========================
3. ציטוט מתוך הראיון ב"הארץ":
לדבריו, אינו רואה באוצר מלכודת, כפי שראה זאת יאיר לפיד. "לא רק שאני לא חושש, אני חושב שאני אצליח בתפקיד הזה כי אני מגיע עם תכניות מוכנות. אני מגיע עם אג'נדה ברורה. כל נושא, כל תחום שדיברתי איתך עליו — יוקר מחיה, דיור, צמצומי פערים, רפורמות — יש לנו תכנית לכל דבר. אנחנו יודעים מלמחרת בבוקר מה צריך לעשות. לא בודקים ולומדים ומשתלמים. כשאתה מגיע עם תכניות למקום, תכניות מוכנות ואתה יודע מה אתה רוצה, ועם האנשים הנכונים — אפשר להטיס את זה".
עוד משפט מעורר תמיהה, שלא לומר הבטחות שווא חסרות כיסוי. "אפשר להטיס את זה"? אני מצטער, אבל לא. כל בר דעת יבין, שרפורמות כאלו ייקחו זמן. גם בדיור, גם בבנקים, גם בצמצום פערים חברתיים. לכל אחת משלוש הרפורמות הללו יש אלמנטים רבים ושונים, הן מעוררות התנגדויות שונות, והסיכוי לבצע בהן מהפיכה תוך שנה-שנתיים הוא קלוש עד לא קיים (אפילו הדו"ח של רוני אלאלוף, שעמד בראש וועדת הרווחה למיגור העוני של השר לשעבר מאיר כהן מ"יש עתיד", מדבר על שינויים שייקחו כ-10 שנים. ועם איך שהדברים זזים פה בישראל – אני אתפלא אם זה לא ייקח 20 שנים..).
חוצמזה, גם ללפיד היו תכניות. אז היו. ראינו לאן זה לקח אותנו. גם 19 המנדטים לא סייעו לו במימוש התכניות הגרנדיוזיות שלו.
========================
4. כחלון מזכיר טיפול כמה מונופולים (הבנקים, למשל), אבל דווקא על החשוב מכולם הוא לא מוציא מילה: מונופול הגז. כמובן שגם האחרים חשובים, אבל עתידה הכלכלי של המדינה והדורות הבאים תלוי במונופול הגז יותר מכל מונופול אחר, שכם שם מדובר על הכנסות של מאות מליארדי שקלים. ודווקא שם, כחלון מגמגם. הטענה שלו, שקובי מימון (מקורבו ושותף במונופול הגז עם תשובה ונובל אנרג'י) חי בחו"ל, ולכן אין ביניהם כיום 'קשר כלכלי', היא שטויות. כי ברגע שהוא יהיה שר אוצר – יהיה ביניהם קשר כזה. השאלה היא איך הוא ינהג אז – ומהתשובות לכך אסור לו להתחמק.
גם הקשר שלו עם הטייקון יצחק תשובה קצת לוט בערפל. כחלון טוען בתקיפות שהוא לא קיבל – במישרין או בעקיפין – אגורה אחת מתשובה. הבעיה היא, שמי שמממנת את המשכורת שלו (38 אלף שקלים בחודש) ואת מרכז הפעילות שלו בשנתיים האחרונות, היא מכללת נתניה, שתשובה הוא אולי התורם הכי בולט שלה. האם בוצעה הפרדה מוחלטת בין כספי התרומות של תשובה לבין כספים אחרים? בואו נאמר רק שקיים ספק סביר, ואף יותר מכך, שהפרדה כזו אכן בוצעה.
========================
5. "הכוכבים של לפיד" – כחלון טוען שאנשיו הם אנשי עשייה מוכחים, בניגוד לכוכבים של לפיד. אני לא מבין את האמירה הזו. הרי גם שי פירון, רות קלדרון, יעקב פרי, יעל גרמן, מאיר כהן ואחרים היו אנשי עשייה מוכחים לפני שלפיד צירף אותם לרשימה שלו והפך אותם לח"כים. חלקם אפילו היו ראשי ערים וראשי ארגונים ממשלתיים, בטחוניים או חברתיים. השאלה האמיתית היא, האם הם מתאימים לעשייה ברמה הפרלמנטרית הארצית. במקרה של לפיד, הוכח בינתיים (למעט אולי במקרה של גרמן, וגם זה נתון לוויכוח), שהתשובה היא שלילית. במה שונה הרשימה של כחלון מהרשימה של לפיד מלפני שנתיים? לכחלון אין הסברים מניחים את הדעת – כי הם פשוט לא קיימים. ואת זה הוא עוד דקה לפני שהוא הציג (היום) את רשימתו התמוהה לכנסת (את 11 המקומות הראשונים. מעניין מה יקרה אם חו"ח הוא יזכה בעוד מנדטים – הוא יעשה מעשה ביבי ויפיץ מכרז בפייסבוק..?).
========================
6. ציטוט מתוך הראיון בערוץ 2:
"בזמנו כשאמרתי שנתניהו הוא המתאים להיות רה"מ – זה היה נכון. בשנתיים האחרונות הנושא הכלכלי חברתי הוזנח יותר מאשר בעבר. על רקע זה הקמנו את מפלגת כולנו לטפל בבעיות שאחרים לא מטפלים בהן וקיבלו הזדמנות נדירה".
כמה שקרים אפשר לומר במשפט אחד?!
תסתכל לנו בעיניים, כחלון, ותענה ברצינות:
הכפלת מחיר המים קרתה בשנתיים האחרונות?
הכפלת מחירי התחבורה הציבורית הייתה בשנתיים האחרונות?
עליית מחירי החשמל ב-70% קרתה בעיקרה בשנתיים האחרונות?
ומה עם מחירי הנדל"ן – שעלו בין 2009 ל-2013 בלמעלה מ-60% (בשנתיים האחרונות העלייה הייתה דווקא קצת יותר מתונה. לא בהרבה, ועדיין)?
מחיר הדלק עלה בעיקר בשנתיים האחרונות (הוא עלה בכ-40-50 אחוז בין 2007 ל-2012)?
כל אלו קרו בעיקר כשכחלון היית שר בממשלת נתניהו, בשנים 2009-2013! אז על מי הוא עובד?!
זה נכון שביבי לא עשה דבר בשנתיים האחרונות כדי לשנות את מצבם הכלכלי הקשה של אזרחי ישראל, אבל האמת היא, שאת רוב הגזירות הכלכליות הוא הטיל בימי הממשלה הקודמת ובימיו כשר האוצר, לפני כעשר שנים. ואתה היית שותף מלא בממשלה בראשותו.
או כפי שאחד מחבריי בגוגל פלוס כתב:
היה הרבה יותר מכובד אם היה אומר ״יש במדינה הזו המון אתגרים. המלחמה בטייקונים, בשחיתויות, בהון השחור, בארגונים החזקים – דורשת המון משאבים וזמן. כשר תקשורת הקדשתי את כל מאמצי לנושא אחד ואכן הגענו לתוצאות. שאיפתי בעתיד היא שנתמודד באותו אופן עם עוד נושאים שחשובים למדינה, כשלכל נושא נקצה שר שיתמקד בטיפול אמיתי ושורשי בבעיה, באותו אופן שבו אני עשיתי. וכן, הסכמתי למינוי מקביל כשר רווחה הייתה טעות, כי כשהאנרגיה מחולקת בין כמה משרדים, אי אפשר לתת את כל תשומת הלב הראויה לתחום אחד.״
לסיכום: קח קצת אחריות, כחלון. תפסיק להיות קופי של ביבי. כי ביבי אחד כבר יש לנו, תודה רבה (ויש יותר מדי אנשים שמנסים להיות כמוהו לאחרונה) – ואנחנו ממש לא מעוניינים בעוד "מנהיג" שכזה. 9 שנים היו די והותר.
========================
בינתיים – כתמיד – הצעתי לכם היא זו: הקשיבו לדבריו ושיפטו בעצמיכם. היו מעורבים. הפעילו את הראש, העיניים והאוזניים. כי ההחלטה שלכם היא זו שתקבע כיצד תיראה המדינה הזו בשנים הקרובות. וללא מעורבות פעילה של האזרח – כל הדרישה הזו לשקיפות היא חסרת טעם. הדרך הטובה ביותר, מלבד קריאת חדשות והבנת רשת האינטרסים (סקרנות בריאה וספקנות חשובות גם הן), היא כניסה לאתר "כנסת פתוחה", ובחינת המועמדים שלכם לכנסת.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
בגדול, אני מסכים עם רוב הטענות שלך, למעט אחת: אפשר להיות חברתי, ולא לתמוך בזכויות להט"בים.
לפני שאתחיל, אני אבהיר – אני תומך בזכויות להט"בים. כולן כולל נישואין, אימוץ, שארים וכל דבר אחר שניתן להעלות על הדעת. אבל זה לא אומר שזכויות להט"בים ו"חברתיות" הם מזווגים, בתיאוריה. בפועל – נגיע לזה.
המונח חברתי, כפי שאני רואה אותו מתפרש בציבור הישראלי, קשור בחלוקת המשאבים (אמרתי משאבים, לא הון – בכוונה), בקרב האוכלוסייה. המונח מתייחס בשיח הישראלי לשני מוקדים: מוקד היחס הראשון של המונח "חברתי", הוא מה שמכונה "בעלי ההון" – אותם אנשים שיש להם יותר כסף ורכוש ברגע נתון, ממה שאדם ממוצע יצבור כל חייו. מוקד שני, הוא "האליטות הישנות", שזה דרך עדינה להגיד "האשכנזים". אלו שני מוקדים שלא תמיד חיים ביחד: מר"צ היא מפלגה חברתית, שלא ממוקדת באליטות הישנות. ש"ס, ביח שלה, התמקדה דווקא באליטות הישנות. אני לא אומר שאין יציאות למישהו ממר"צ נגד האליטות הישנות, ולמישהו מש"ס נגד ההון – אבל זה מעין תבנית כללית, שכאשר תשאל מישהו ברחוב, הוא יתאר את החברתיות של כל אחת מן המפלגות.
אם תסתכל על ההגדרה הזו, אני לא חושב שתמצא משהו שמדבר על הומוסקסואלים, לסביות, נישואין, אימוץ וכו'. בעלי ההון הם לא הומוסקסואלים או סטרייטים יותר מאחרים. אשכנזיות אינן לסביות או סטרייטיות יותר מאחרות. אז מה בכל זאת יש כאן?
בביולוגיה, היה אדם שקראו לו דארווין, שטען שמוצא האדם מן הקוף. למסקנה דומה, היה יכול להגיע גם למארק בתאוריה שלו. ובכל זאת – שתי התאוריות שונות. זה מכיוון ש"מוצא האדם מן הקוף", אינה תאוריה של אף אחד מהם, אלא אצל אחד הברירה הטבעית, ואצל השני אבולוציה למארקית (המתבססת על הרצונות של בעלי החיים המתפתחים). בדומה – חברתיות אינה אידיאולוגיה, אלא מסקנה של אידיאולוגיה. אצל מר"צ, זה תוצר של שיוויון ערך האדם. בש"ס, ידברו על זה שכולנו יהודים ואחים וכו'. לכן הגיוני שמר"צ יגיעו למסקנה חברתית, וגם למסקנה של שיוויון זכויות ללהט"בים, בעוד שש"ס לא. בדומה, מימון בתי כנסת ע"י המדינה, ייתפס בעיני מר"צ כאנטי חברתי, בעוד מימון בתי כנסת ייתפס בעיני ש"ס כשיא החברתיות.
לגבי בפועל – עלי להודות שקשה למדוד את הצלחת השמאל בשנים האחרונות. עבר כל כך הרבה זמן מאז ששמאל אמיתי היה בשלטון (אולמרט בטח לא נחשב, ואני מתקשה גם להחשיב את ברק כשמאל אמיתי), כך שקשה להבין על כמה אפקטיבי השמאל ככוח חברתי. אנחנו יודעים כמה אפקטיבי הימין בתחום הזה. איך שאני רואה את זה, כחלון הוא מלכודת דבש לימנים שמאסו בביבי. הוא דרך לגנוב את הקולות שלהם, שלא ילכו לחרדים (שעשויים לתמוך בממשלת שמאל). לכן מודגשת המתיחות בין ביבי לבין כחלון, כאילו מדובר בשני צדדים יריבים. זו מלכודת דבש דומה לזו שהניח לפיד לשמאלנים בבחירות האחרונות, וראינו מה צמח ממנה.
@יאיר – בגדול, אני מסכים עם רוב הטענות שלך, למעט אחת: ש"ס חברתית?!
ש"ס, מעבר להצהרות שלה, של התקרבנות המזרחים ונגד "האליטות הישנות", מעולם לא הייתה חברתית. יתרה מכך – ש"ס היא אולי ה-מפלגה שניזונה הכי הרבה מעוני, ולכן פעלה תמיד להנציח אותו, בעיקר בקרב מזרחים, אבל לא רק. כל מה שהיה לאיש להציע זה "להחזיר עטרה ליושנה" וכמה קמעות של הרבובדיה
(אילן שחר מחדו"ש תמיד נותר את הדוגמא הזו לציניות של דרעי: לפני שהוא נכנס לכלא, הוא הביא את בתו הקטנה למסיבת העיתונאים, כדי לספר ולבכות לכולם ש"אבא לא יהיה בבית לראש השנה". הבעיה היא, שדרעי תמיד היה נוסע לאומן בראש השנה, ובכל מקרה לא היה בבית..).
למעשה, דרעי (וגם חבריו, אבל בעיקר הוא) כבר שייך דב-פקטו לקבוצת האליטות, ולא מאתמול. הוא מקושר אליהם בכל רמ"ח איבריו ועטיניו. בימים האחרונים הוא התחיל שוב את מסע ההאשמה שלו נגד "האשכנזים העשירים האלה", אבל אין מי שנהנה מהעוני של מצביעיו יותר ממנו. אם תלך אחורה בשלושת העשורים מאז שש"ס קמה (1986, אם אני זוכר נכון, היו הבחירות הראשונות שבהן ש"ס נכנסה לכנסת), תראה שרובן המוחלט של ההצבעות של התנועה היו אנטי-חברתיות בעליל. גם אם נניח לרגע שבניית בתי כנסת היא מעשה "חברתי" (ואני מוכן לזרום איתך לגבי זה, למרות דעותיי האישיות), החלטות אחרות – שהיו חברתיות במובהק, וכללו טיפול בעוני, קצבאות לנכים ועוד – נתקלו בהתנגדות חריפה של ש"ס – יותר מכל מפלגה אחרת בכנסת (אפילו יותר מהליכוד של ביבי, שזה חתיכת "הישג"…).
כך שלומר על ש"ס שהיא חברתית – איך לומר בעדינות – זה טיפל'ה מעוות את המציאות..
========================
ולגב כחלון – אתה צודק. כרגע הוא מלכודת הדבש, הן של מאוכזבי הליכוד, ויכול להיות שגם של מאוכזבי ליברמן (שככל שהפרשה הנוכחית מסתעפת, נראה שמפלגתו תתכווץ יותר ויותר..). אישית, אין לי בעיה עם זה. למרות הסיסמאות הריקות של כחלון, אני עדיין מעדיף אותו כרגע עשרת מונים על הליכוד או הבית היהודי הקיצוניים. כך שאם הוא יצליח לשלוף מצביעים משתי המפלגות הללו – דיינו.