על שטחיות, זגזוג וגאווה גדולה
כמה מילים על מוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות", וספציפית על הכלכלן הראשי שלו, מר סבר פלוצקר:
במשך שנים אהבתי לקרוא את הטורים של סבר פלוצקר. באמת. הייתי שותה את הטורים שלו בצמא רב, ולרוב גם נהניתי מהדברים שהוא כתב. תמיד ידעתי שיש לו אג'ינדה פרו-טייקונית, על אף שהוא תמיד דאג לנסות ולהסתיר אותה היטב במאמריו.
לצערי, פלוצקר הפך בשנתיים האחרונות להיות שטחי, ולמעט הבלחות לא רעות פה ושם, והוא מדבר לרוב בצורה לא אחראית ולא מבוססת. משרתם של כמה אדונים.
הדבר הזה הביא לכך, שאני קורא את "כלכליסט" הרבה יותר לאחרונה (למרות שאני מקדיש גם לא מעט זמן לפלוצקר עצמו), ואני חייב לומר שהניתוחים שלהם רציניים בהרבה. גם אם לא תמיד אני מסכים עם דעותיהם, ואני מודע לאג'נדות שלהם, בין אם הן חברתיות או קפיטליסטיות – הם לפחות מכסים זוויות ונק' מבט רבות ושונות.
לאחרונה (ולמעשה עד יום שישי האחרון, ואגיע לכך בהמשך), פלוצקר חוזר על מנטרה אחת קבועה, מעל כל עץ רענן (בעיתון, באולפן של טמקא ואיפה לא): המיסים בישראל נמוכים בכל השוואה ביחס למדינות מערביות אחרות בעולם, ולכן אנחנו חייבים לשלם יותר מיסים. למעשה אין שום ברירה אחרת. ולא – הוא לא מדבר חו"ח על מס החברות, כי אם על המס שמוטל עלינו, האזרחים הפשוטים.
[הוא גם נוטה להזכיר כמעט כל סוף שבוע בטור הקבוע שלו ב"ממון", ש"אמרתי לכם", ו"חזיתי מראש", ועוד כל מיני דברים, שלדעתי נובעים מיהירות גרידא. אבל נעזוב את זה לרגע בצד, כי לא לשם כך אני כותב את הדברים].
רק שפלוצקר "שוכח" להזכיר, למשל, שאנחנו לא מקבלים כלום ביחס לאותן מדינות עם מיסים גבוהים, שאותן הוא מרבה להזכיר. כדוגמא, הוא נוטה להזכיר את שבדיה ופינלנד עם מיסים בגובה של כ-48%. אבל ההשוואה, כאמור – היא לא במקום, ואין שום קשר בין סקנדינביה לבין מה שקורה בישראל. ההשוואה הזו היא פשוט מופרכת, גם אם מס' התושבים דומה. אני בטוח שלא מעט אנשים בישראל היו משלמים בשמחה מס הכנסה גבוה יותר, אם רק היינו יודעים שאנחנו נקבל שירותים ציבוריים ברמה הניתנת בסקנדינביה. אני בהחלט אחד מהם.
הנה כמה נק' למחשבה:
- אם הייתי יודע היום שכשאגיע לפנסיה, לא אצטרך לבחור בין תרופות למזון,
- אם הייתי יודע שהביטוח הסיעודי (ששוב הורעו תנאיו לאחרונה בעקבות החלטה של הממונה על הביטוח ושוק ההון, הפרופ' עודד שריג) יכסה אותי, ולא אצטרך להוציא 15 אלף ₪ נטו מדי חודש (!) על טיפול סיעודי, רק בכדי לקבל יחס מינימלי בשנות חיי האחרונות,
- אם הייתי יודע שחברות הביטוח לא ינגסו לי מהחסכונות אחוזים נכבדים (בעשור האחרון, חברות הביטוח נגסו 7% מחסכונות הציבור בכדי לא לקרוס. 7%! מהחסכונות! לא מהרבית, אלא מהקרן! כל זה נעשה מתחת לאף שלכם, ואני בטוח שרובכם אפילו לא מודעים לזה! ולך תדע כמו הם עוד ינגסו עד שאנחנו נגיע לפנסיה),
- אם הייתי יודע שילדיי יזכו לחינוך במערכת חינוך מודרנית, שמעודדת יצירתיות במקום שינון, שיהיה להם סיכוי אמיתי להגיע למערכת ההשכלה הגבוהה, גם בלי אבא שמרוויח לפחות 20 אלף לחודש,
- אם הייתי יודע שאני לא אצטרך לשלם 3 פעמים על אותו טיפול רפואי (מס בריאות, ביטוחים משלימים של קופות החולים וביטוחים פרטיים), שבכלל מגיע לי על פי חוק,
- אם הייתי יודע שמי שנוהג באלימות ומתעלל בחסרי ישע כמו קשישים, ניצולי שואה, ילדים ובעלי חיים, באמת יהיה מוקע מהחברה – ולא יקבל עונשים מגוחכים של עבודות שירות בגלל "התחשבות במצבו".
- אם הייתי יודע שמערכת המשפט (או כל מערכת ממשלתית אחרת) היתה עובדת בצורה יעילה, ולמען האזרח, ולא נגדו,
- אם הייתי יודע שכביש האגרה – כביש 6 – שנמכר לכל המרבה במחיר, שגובה כל כך הרבה כסף מהאזרחים (ושיש לו משטרה פרטית משלו) – לפחות היה מתוחזק בצורה ראויה (הייתם שם לאחרונה? קצת אחרי מחלף אייל לכיוון צפון, הכביש נעשה רעוע בצורה מחרידה, מלא בורות וטלאים שאנחנו רואים על כבישים צדדיים בדרך לאיזה כפר נידח),
- אם הייתי יודע שהתחבורה הציבורית בישראל תהיה מועילה ויעילה – והיו באמת מטפלים בה לפני שמתחילים לחשב את אגרות הגודש ואת הכסף שייכנס מהן לקופת המדינה והטייקונים (על הגב שלנו, כמובן).אם רק הייתי יודע שלא הצליל "קא-צ'ינג!" (של הקופה הרושמת) הוא זה שמנחה את שרי ממשלתינו,
- אם רק הייתי יודע שלא הדת היא זו שתקבע את החיים של הרוב החילוני במדינה, בזמן שהיא רק נוגסת יותר ויותר כספים מהמגזר החילוני, ומטילה עליו חובות שרק הולכים וגדלים,
ולסיכום – אם הייתי יודע שיש שיוויון אמיתי בנטל – לא רק בסיסמאות חסרות תוכן, ולא רק מדינה לעשירים ולמלקטי פירורים (שהם כל השאר),
או אז הייתי מוכן לשלם יותר מס הכנסה ומיסים אחרים. ואפילו הייתי עושה זאת בשמחה.
אבל פלוצקר לא מדבר על כל זה.
מה שמעניין אותו זה כמה אנחנו משלמים ביחס לעולם – ולא כמה אנחנו מקבלים.
ואני חושב שהגיע הזמן שנשנה את הגישה.
אנחנו את שלנו תורמים למדינה – הגיע הזמן שהמדינה תתחיל לתרום גם לנו.
==============================
ויחד עם זאת, ביום שישי האחרון, לראשונה זה זמן רב, הוא כתב טור סמי-חברתי, ובו ביקורת על המהלכים של יאיר לפיד ובנימין נתניהו בתכנית הכלכלית לשנים 2013-2014. הוא העלה שם כמה רעיונות, חלקם יצירתיים, על חלקם כבר דיברתי אין-ספור פעמים בעבר. הנה רשימת ההצעות שלו, מאיפה אפשר לקחת, מבלי לפגוע בקשישים, בנכים ובעניים:
- מע"מ דיפרנציאלי – מס בשיעור 10% למוצרי יסוד ו-20% למוצרי מותרות (ולהכניס את הפירות והירקות, הפטורים כיום ממע"מ, תחת הסעיף של מוצרי יסוד).
- להחזיר את חוק הבריאות הממלכתית לייעודו המקורי – שהמעסיקים יחזרו לשלם את אותם 5% שביבי נתן להם במתנה לפני עשור.
- במקום לקחת מס רכישה על דירות קטנות בפריפריה – לקחת מס של 15% על שכר דירה של כל מי שיש לו יותר מדירה אחת על שמו. ניתן יהיה להחריג את אלו שיש להם 2 דירות, והם לא משכירים אף אחת מהן (נגיד דירה להורים, ודירה לילדים).
- לוותר על העלאת מס ההכנסה למדרגת המס הנמוכה ביותר, אבל להכפיל ולשלש את תקרת התשלום של ביטוח לאומי (הזכרתי חוסר הצדק הזה בפוסט הקודם).
- להוריד את תקרת ההפרשות הפטורות ממס של קרנות ההשתלמות, כך שרק העובדים המשתכרים עד 15 אלף ש"ח ייהנו מהפטור.
- לחייב את המגזר העסקי במס יסף של 2-3 אחוזים על הרווחים (הגדלת מס החברות דה-פקטו), ולכלול גם את כל החברות הנהנות מחוק עידוד השקעות הון (החברות הגדולות במשק, לרוב).
עד כאן, הכל יופי-טופי. רעיונות יוצאים מן הכלל (למרות שלצערי, זו הפעם הראשונה שהוא מעלה אותם על הכתב בשנתיים האחרונות). אז למה אני חושב שזה רק סמי-חברתי?
בגלל חלק אחר בטור שלו, שבו הוא מאשים את לפיד בלבד בכאוס הזה, ופוטר את נתניהו.
שימו לב לדברים שהוא כותב בפתיחת הטור השבועי שלו ב"ממון" שישי:
האם רה"מ נתניהו שיקר כשאמר בראיונות טלוויזיה, ערב הבחירות, שלא יהיה צורך להעלות מיסים השנה? האם הוליך שולל את בוחריו?
לדעתי, לא. וה"לא" הזה מסביר את השוני בינו ובין שר האוצר יאיר לפיד. נתניהו ידע מצוין שלפני הממשלה החדשה תעמוד במלוא החריפות בעיה של הוצאות חריגות. הוא ידע מה יש בקנה: הוצאות תקציביות אזחריות נוספות על חינוך.. על בריאות…
אז איך, בכל זאת, הרשה לעצמו ראש הממשלה להבטיח בפומבי שלא יעלה מיסים? הנה התשובה: ביבי היה מוכן לקצץ סכומי עתק בתוכניות חברתיות-ציבוריות כדי לעמוד במדויק במסגרת התקציב. זה עדיין היה משאיר אותו עם גירעון קצת חריג, אבל לא היה מחייב דרמה במיסים. נתניהו רצה לשמור על ממשלה רזה, ולכן היה יכול להתחייב, באמונה שלמה ובלי לעשות שקר בנפשו, להעלאות מס מעטות בלבד. ההתחייבות תאמה את השקפת עולמו ואת כוונותיו.
תגידו – זה נשמע לכם רציני? נתניהו רצה לשמור על ממשלה רזה?!!
הרי רק לפני 3 חודשים הסתיימה תקופתה של הממשלה הכי רחבה והכי בזבזנית שהיתה לנו אי פעם, עם 39 שרים וסגני שרים! שליש מחברי הכנסת כיהנו בממשלה!
רק לפני חודשיים, במו"מ הקואלציוני, האיש ניסה לכפות על לפיד לפחות 28 שרים, ורק בזכות לפיד, הוא נאלץ לרדת מהעץ הזה!
אם הוא כל כך רצה לשמור על ממשלה רזה – מה עצר אותו עד כה? איפה הוא היה ב-5 השנים האחרונות? בכוכב אחר?
עד כמה שאני לא סובל את לפיד – את נתניהו ובובתו שטייניץ אני לא סובל אפילו יותר.
הם אלה שבגללם אנחנו נמצאים בבור הזה. הם אלה, שבמשך כמה שנים, סיפרו לנו כמה הכלכלה פה נפלאה, וכמה הם עשו לנו טוב. הם אלה שהחביאו מהציבור את הבור הכלכלי, עד שזה נחשף "במקרה". הם אלה שהסתירו במשך שנה וחצי (!) את דו"ח הכנסות המדינה, עד שנחשף השבוע ב"כלכליסט", ש-4 החברות הגדולות והעשירות במשק, מקבלות הטבות מס מופרכות בגובה פי 4 (!) מהמס שאותן הן ועובדיהן משלמים למדינה.
הם היתלו בציבור, שיקרו לו לכל אורך הדרך – ואתה טוען שהם בסה"כ "חשבו שהם יצליחו לצאת מזה בשלום"? Are you fucking kidding?
פלוצקר – על מה לעזאזל אתה מדבר?!
עדכון: ומתי גולן עונה לכל הפלוצקרים למיניהם ש,חושבים שביבי צח כשלג.
==============================
ובבוקר יום ראשון האחרון, כאילו אין בזה די, שוב קפץ לסבר הפלוצקר, והוא פרסם עוד טור "מאלף", על ההבדל בין הפופוליזם לבין אומץ. לדידו, לומר "לקחת מהעשירים" זה פופוליזם, ולעומת זאת אמירה של "לתת לעניים" מצביעה על אומץ. הוא טען שהוא לא ראה בשום מקום, בין המפגינים שיצאו לרחובות בשבוע האחרון, אנשים שנושאים שלטים הקוראים לתת לעניים, אלא רק כאלו הקוראים לקחת יותר מהעשירים. וזו, לדעתו, ההגדרה של פופוליזם. דמגוגיה זולה.
וואלה? מאיפה אתה חושב שצריך לקחת, בכדי לתת לעניים, מר פלוצקר? מה-'אין כסף' שביבי ושטייניץ יצרו?
הרי בעצמך פרסמת ביום שישי טור, שאין דרך אחרת אלא לקרוא לו "לקחת מהעשירים ולתת לעניים". הנקודות שציטטתי לעיל הן הנקודות שאתה העלית רק לפני יומיים! מה קרה – דנקנר לא אהב את מה שכתבת?
איך אתה מצפה שקורא, שקצת מבין בכלכלה, ועוקב אחרי הדברים שאתה כותב – ייקח אותך ברצינות?!
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.