יוקר המחיה בישראל – כמה רעיונות
את הדברים הבאים כתבתי – במילים אלו פחות או יותר – כתגובה בבלוג החדש של "צוות מנואל", שהוקם במהלך סוף השבוע האחרון, וחשבתי שיהיה נחמד לחלוק אותם גם כאן:
אני חייב לומר שכל מה שאכתוב כאן עדיין גורם לי להטיל ספיקות באשר ליכולתה של וועדת טרכטנברג לשנות משהו אמיתי בישראל. אני חושש שתפיסתן הכלכלית של ממשלות ישראל ב-15 השנים האחרונות (בעיקר), חייב להשתנות באופן כל כך מהותי, שמסופקני אם זה אפשרי לביצוע במתווה הנוכחי, בו מרבית אנשי הצוות הם אנשי אוצר שכל תפקידם הוא להגביל, להצר את צעדיהם של אנשים חברתיים כדוגמת טרכטנברג עצמו, וכן לנסות לבצע שינויים קוסמטיים בעלי עלות נמוכה יחסית – שישווקו כשינויים "מהפכניים".
אף אם אינני חותר להפלת הממשלה הזו, אני חושב שהחלפתה בלתי נמנעת מסיבות רבות, שכוללות גם נושאים כלכליים-חברתיים, אבל לא רק. אם היינו חיים בעולם אוטופי, הייתי שמח לנקות את אורוות הכנסת לחלוטין (או כמעט לחלוטין) ולהכניס מפלגות שתפעלנה במישורים הכלכליים-חברתיים בעיקר, ולא רק תחת מעטה של "ביטחון לפני הכל".
עם זאת – אני בהחלט מקווה ש"צוות מנואל" יצליח לשנות משהו, ואני מאחל להם הצלחה מכל ליבי.
אבל עכשיו לעיקר:
לאחרונה יצא לי לצפות במס' קטעי וידאו ואף לקרוא את המסמך המאלף של "נייר הלקמוס", שהוציאו תנועת דרור-ישראל. הסרטונים מופיעים כאן.
אני מסתכן בכך שאני נשמע כמו תקליט שבור לאחרונה, אך אני ממליץ לצפות בהם – הרעיונות שהם מציגים מאוד מנומקים ואף הגיוניים להפליא, אינם פופליסטיים, וכדאי לכם להתרשם מהעניין.
כמו כן, אני חייב לומר, שברור לי לגמרי שהסרת חסמי התחרות לבדה לא תביא לשינוי המיוחל, כפי שרבים חושבים, מאחר ואנו חיים במשק מאוד קטן, וכפי שפרופ' הא-ג'ון צ'אנג תאר זאת, הסיכוי לתחרות בגודל ובהיקף שמדברים עליה באוהלים – קלוש מאוד. הנה לינק מ"כלכליסט" לדבריו של צ'אנג, שכדאי לקרוא ולהפנים.
אז מה כן? הנה כמה רעיונות (מחולקים לפי נושאים):
[עדכון: לרשומה זו נוספו כמה רעיונות שהועלו בגוגל+ ע"י ik_5]
מיסים
- הורדה חדה של המיסים העקיפים, מול העלאה של המיסים הישירים, כפי שאמרו רבים, ובראשם – מס על ההון, מס עיזבון על ירושות מעל סכום מסוים, מדרגות מס נוספות עבור מנכ"לים או כל אדם אחר שמשתכר משכורות של עשרות אלפי שקלים בחודש.
- יש לבטל את מס הבריאות או לדרוש את ביטולם של הביטוחים המשלימים שגובות קופות החולים. כיום אנו משלמים 3 פעמים: מס בריאות, ביטוח משלים דרך קופות החולים, וביטוחים פרטיים – כל אלה, עבור אותו הטיפול ממש!
- מס על הרכב – יש להוריד באופן דרסטי את המס על רכבים לא-מזהמים. היום, אם אתה רוצה לרכוש רכב לא מזהם משפחתי, אתה צריך להיפרד מלפחות 120 אלף ש"ח, סכום לא הגיוני בעליל. בכל מדינה בעולם, אתה יכול לרכוש מכונית ספורט יוקרתית בכמה עשרות אלפי דולרים, אז הונדה סיוויק בישראל צריכה לעלות בישראל יותר מ-Z3 של ב.מ.וו בארה"ב? זה הרי אבסורד!
חינוך
- מבחינת חוק חינוך חובה חינם – יש להבטיח שהוא אכן נאכף ומתחיל מגיל 3 חודשים. ההורים משלמים מדי חודש אלפי שקלים, כאשר כל תחום הפועוטונים פשוט פרוץ לחלוטין. אין דין ואין דיין. נראה שהתחרות היחידה היא: כמה נצליח להוציא החודש מכיסם של ההורים? תינוק במידנת ישראל הופך למותרות (אלא אם כן, כמובן – אתה משתייך לקבוצה מסוימת בעם, שמקבלת סיבסוד מהיום שבו הילד נולד, ודי לחכימא ברמיזה).
- היום אנו משלמים הון תועפות על חינוך פרטי / חינוך משלים, כי מערכת החינוך קורסת ואינה מסוגלת לחנך את ילדינו. המצב כיום הוא כזה, שילדי ישראל משננים חומר כמו "תוכים", ללא הבנה. אנחנו בונים רובוטים ולא בני אדם. מערכת החינוך חייבת לחזר לבסיס שלה – למה שהיא היתה לפני 30 שנים – לחינוך, במלוא מובן המילה: ערכים, קבלת האחר, דמוקרטיה, ביקורתיות בריאה, פיתוח ומימוש פוטנציאל ויצירתיות, הקשבה לצרכי המורה והתלמיד, ותגמול אמיתי למורים מצויינים – שלא ימדדו על פי מדדי ציונים בלבד. ואלה רק חלק מהדברים שאני חושב עליהם, כשהמונח "חינוך" עומד אל מול חזוני. וכן – למרות שזה כואב, יש הרבה מורים שלא צריכים להיות במערכת החינוך של היום. הם שחוקים מדי, מקובעים מדי, וצריך לפטר אותם אם הם אינם ממלאים את תפקידם. אינני מדבר בהכללה על מורים מבוגרים – דווקא המורים הצעירים הם אלה שצריכים להשתפר וללמוד מה משמעותו האמיתית של חינוך, ומה ההבדל בינו לבין "שינון החומר" (כאן חשוב לי לציין, כי אינני מתכוון לומר שלפני 30 שנה הכל היה פה טוב. כמובן שיש להביא בחשבון את המודרניזציה, הטכנולוגיה וכל שאר מרעין בישין. אבל את הבסיס – את החינוך – חייבים להטמיע. אם לא נעשה את זה – אנו נזרוק את הדורות הבאים לפח הזבל של ההיסטוריה כבר עכשיו).
- נושא נוסף בתחום החינוך, הוא קיצור ימי החופש הגדול – ושישה ימים בהחלט לא מספיקים. אין שום סיבה שהחופש הגדול ייארך יותר מחודש.
- מבחינת ההשכלה הגבוהה – המצב היום הוא, שמי שאין לו כסף, לא יכול לקבל (לרכוש) השכלה, ומראש עתידו חסום בפניו. המלגות הן בדיחה עצובה במקרה הטוב. אין מספיק מהן, ומי שכן מקבל אותן, צריך לתרום מזמנו ומרצו בזמן הלימודים, כאשר הסטודנט גם ככה צריך לעבוד במשרה אחת נוספת לפחות, בכדי לעמוד בעול שכר הדירה, חשבונות, אוכל ותשלומים נוספים. לא כולם יכולים לגור אצל ההורים שלהם, ולא מדובר בפינוק. התוצאה היא סטודנטים שנרדמים בשיעורים, ורמתם של אקדמאים שהוכלת ויורדת.
- בנוסף, יש להוסיף מקומות עבודה ותקני מחקר באקדמיה – אנו מאבדים מוחות יקרים, שאחרי הפוסט-דוקטורט שלהם נשארים בחו"ל, תוך ידיעה שאין להם לאן לחזור: המיסים גבוהים, המשכורות מצחיקות, ואין תקנים.
שכר
- יש לחייב את כל המעבידים בישראל – בין אם מדובר בחברות ציבוריות, פרטיות או חברות כוח אדם – להצמיד את המשכורות (כולל שכר המינימום) ליוקר המחיה בישראל. זה קל מאוד, זה פשוט מאוד לביצוע, ודורש בסך הכל עדכון מול מדד המחירים לצרכן. ולא פחות חשוב – זה לא יעלה לממשלה אגורה, מלבד המשכורות של אלה שהיא מעסיקה, כמובן.
דיור
- כפי שציינו כאן רבים, בנייה לגובה היא אחת האפשרויות הכי שפויות (אם כי לא לאורך קו חוף הים – שם ישנה סכנה אמיתית לציפורים הנודדות להתנגש במגדלים הגבוהים). יש לתכנן ערים בצורה כזו, שהבניה בהן תיעשה למען התושבים (ולא רק למען תושבים שהכנסתם היא מעל 100 אלף ד"ח בחודש), כלומר: בחוכמה והתייעצות עם גורמים תכנוניים מודרניים. כאן המקום לציין, למשל, שבמרכז הארץ ישנן היום אדמות שמנהל מקרקעי ישראל מפקיע (ראה ערך המטע בן 35 הדונמים של מושב "מגשימים") לטובת בניית וילות נוספות לעשירי סביון. אלה הן אדמות של כולנו, לא של המנהל, ולא יכול להיות שהן מופקעות לצורך 20 ומשהו וילות ענק, כשניתן להקים עליהן לפחות 800-1,000 יח' דיור ברות השגה לצעירים – ובמרכז.
- כמו כן, ניתן וכדאי למסות בעלי מס' דירות, אשר רוכשים דירות להשקעה בלבד.
- יש להפעיל Rent Control עד תקרה מסוימת, לפי איזורי ביקוש ופרמטרים נוספים.
- במקביל, יש להוריד באופן ניכר את המיסים על רכישת דירה ראשונה בישראל. מוטי ששון, ראש עיריית חולון, כבר הראה שיש לו היכולת להוזיל דירות בשליש! וישנן עוד ערים שמוכנות לקחת על עצמן את בניית הדירות במחירים סבירים., באמצעות חברות עירוניות שיפעלו ללא כוונת רווח.
- יש לבטל לאלתר את חוק הווד"לים, או לפחות להכניס בו סייגים רבים, כגון: הקצבת זמן לבנייה (עם סנקציות כלכליות ותשלום קנסות כבדים במקרה של הפרה), מתן אפשרויות התנגדות רחבות יותר, ובדיקה מקיפה של התשתיות ופגיעה במשאבי הטבע, לפני מתן אישור לבנייה מאסיבית.
פנסיה
- יש להחזיר לבנקים את האפשרות למכור קרנות פנסיה לתושבי ישראל, אשר תהיינה סולידיות לחלוטין, ולא תועברנה לידי מהמרים או ספקולנטים למיניהם.
- כמו כן, יש להגביל את דמי הניהול שאנו משלמים ל-0.25-0.5 אחוז, כפי שהיה בתקופת הבנקים שלפני ועדת בכר, או לפחות להגביל את דמי הניהול במצב בו הקרנות מפסידות טץ כספי המשקיעים. אנו משלמים כיום בין 1 ל-2 אחוז דמי ניהול – בין פי 4 לפי 8 ממה ששילמנו עד שנת 2005 – בין אם הקרנות מרוויחות או מפסידות, וללא שום הצדקה.
- במקרה בו חברה ציבורית או פרטית מושכת כספי ציבור, יש לדרוש שעבוד נכסים בשווי ההלוואה שלקח מהציבור, בדיוק כפי שעושים עבור אזרח מן השורה. אין שום סיבה שמשה זוכמיר יצטרך לשעבד את הבית בשביל העסק שלו, ואילן בן-דב יקבל את הכסף ללא שום ערבויות.
- ולבסוף – יש להקים גוף ממשלתי שיפקח באופן מסודר והדוק על פעילותם של ה"מוסדיים" בכל מה שקשור לניהול כספי הפנסיה של כולנו. כיום אין פיקוח ממשי, וכך יכול מר בן-דב לבנות וילה בכפר שמריהו, בזמן שהוא מתחנן שיכירו לו בהפסדים, שהם הכסף שלנו לשעת חירום, לימי זקנה.
ביטוח לאומי
- יש לדרוש שביטוח לאומי יכיר בקשישים סיעודיים ויסייע כלכלית, גם אם הקשיש אינו מאושפז בבית אבות סיעודי ממלכתי (שהתנאים בהם נוראיים), אלא במוסד פרטי.
- כמו כן, יש להרחיב את הסיוע לניצולי שואה ולנכים.
- עצמאים משלמים מס לביטוח לאומי, ואולם אינם מבוטחים. זהו אבסורד שרק לאחרונה שמעתי עליו! בט"ל חייב לכלול את העצמאים כמבוטחים, או לפטור אותם מתשלום.
- רכבת ישראל חייבת לעבור רפורמה – על אפם ועל חמתם של ועדי העובדים. הגיע הזמן שהרכבת בישראל תתחיל להצדיק את קיומה. נכון להיום, זו רכבת מקרטעת, לא בטיחותית, מאחרת כרונית, בעלת תודעת שירות לקויה (וזאת בלשון המעטה), ומנהולת בצורה איומה.
- תחבורה ציברית יעילה שתפעל 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה – ובמיוחד בשבתות, הזמן בו יש את הסיכון הגבוה ביותר לשתיית אלכוהול ולנהיגה, מתכון ידוע לאסונות רבים בישראל. התחבורה הציבורית חייבת להיות יעילה – זוהי הנחת היסוד הכי בסיסית בסעיף הזה – היה חייבת לגרום לאוטובוסים ולרכבות להגיע בזמן, ולאפשר הגעה מהירה לכל יעד בזמן הקצר והנוח ביותר עבור הלקוחות – נושא שקצת שכחו אותו עם כל ה"רפורמות" בגוש דן לאחרונה.
- אחר ה-נשואים הכי חשובים, שיחסכו למדינת ישראל כסף רב – הפרדת הדת מהמדינה. אני יודע שזה לא נושא פופולרי, ומנסים כעת להגיע לכמה שיותר מכנה משותף, אך הגיע הזמן לומר את האמת: רוב עם ישראל – החילוני – מסבסד ומממן את הדת ומוסדותיה, דבר שאין לו אח ורע בשום מקום בעולם המערבי. במקום לממן את נוסדות הדת, נשמח אם הכסף הרבה הזה ישמש לשיפור מערכת החינוך או הבריאות. קשה לי להאמין שאני צריך להסביר את זה, אבל לא ייתכן שמיעוט קטן של חרדים יסחוט וינהל את מדינת ישראל, שרובה המוחלט חילוני.
אלה הן רק הצעות ראשונות. חלקן כבר נכתבו בעבר, חלקן פחות.
אשמח לקבל מכם רעיונות נוספים, הערות והארות.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
בגדול אני מסכים עם רוב הדברים פה, אבל שני דברים קטנים לא מסתדרים לי:
1. דת ומדינה – חוששני שאתה מערבב פה כמה דברים. אין קשר בין היכולת של המפלגות הדתיות להיות כוח אלקטוראלי שמשיג הטבות לציבור בוחריו, ובין הפרדת דת ומדינה (תחבורה בשבת, נישואין אזרחיים, קבורה אזרחית ועוד). אמנם יש מוסדות ציבוריים שממומנים ישירות מכספי הציבור (הרבנות הראשית למשל) אבל זה ממש לא הכסף הגדול.
2. חוק חינוך חינם מגיל 3 חודשים – המטרה כאן היא לא החינוך. בגיל 3 חודשים ילד מקבל חינוך? גם בגיל שנה הוא רק עוד לומד ללכת ולדבר, ולרוב בזמן הזה עדיף שיהיה במעגל המשפחתי. החוק הזה נועד לאפשר להורים העובדים של הילד לשלם הרבה פחות ("כמעט-חינם") על פעוטונים/צהרונים/משפחתונים/גנים ובכך להקל על הנטל הכלכלי של תשלומי ה"חינוך" לילדים.
@חזוס – אני אענה לך על שני הסעיפים:
1. דת ומדינה – ברור לי לחלוטין שאין קשר בין הדברים. ה"כסף הגדול", מגיע מהעובדה שכל הליך בחיים האזרחיים שלנו נכבל בידי מיעוט חרדי. לא היתה לי בעיה שהם היו מקבלים זכויות שוות לחלוטין לכל חילוני – לולא הם היו משלמים מיסים או תורמים חצי ממה שהחילוני הממוצע תורם למדינה.
נשמע לי הזוי לגמרי, שעצמאי שמשלם ביטוח לאומי לא מבוטח שם – ואילו חרדי שלא משלם ביטוח לאומי, מקבל קיצבאות שהולכות וגדלות במהלך חייו.
נשמע לי הזוי עוד יותר, שבגלל כמה קברים פגאניים וקבוצת חרדים פורעי חוק, שאפילו לא מאמינים בקיומה של ישראל – עוצרים כבר למעלה משנה וחצי בנייה של חדר מיון על קו הגבול עם עזה, ובינתיים – בזמן שהאוצר בוכה שאין לו כסף – מעבירים סכום כפול ויותר לבניית בי"ח באשדוד, שינוהל ע"י קופת חולים פרטית (מכבי) – והכל בגלל מאכער שמקושר במקומות הנכונים.
זו ההפרדה שאני רוצה בין דת למדינה. המדינה לא אמורה לממן את החרדים שלא מאמינים בקיומה של ישראל. שאכפת להם מהמתים יותר מאשר החיים. שמוכנים להרוג כל אדם שחושב אחרת מהם.
זה לא רק חוסר צדק משווע, זה פשוט אבסורד.
2. חוק חינוך חובה חינם מגיל 3 חודשים – ברורה לי גם הנקודה הזו. כרכתי אותה אמנם בעניין של החזרת מערכת החינוך לערכיה הבסיסיים, ואולי בגלל זה יש פה בלבול מה. אני אשנה את הניסוח ואפריד בין הסעיפים. תודה על ההערה!
ה"חובה" הזה מגיל 3 חודשים צורם לי בעין. אני מניחה שהוא שם רק מהרגל?
למה צורם?
אני בהחלט חושב שצריך להכיל חוק חינוך חינם החל מגיל של 3 חודשים.
אולי "חובה" אינה המילה הנכונה כאן, אבל כן – חינוך צריך להינתן חינם, ולא ב"חינם" עם קריצה קטנה בצד לכל מיני מאכערים, שעושים הון על נגב של הילדים (וההורים, כמובן..)
מה שחזוס אמר, עם התוספת שצריך דווקא להאריך את החופש הגדול.
@מודי – אני מזמין אותך לבוא לישון אצלי כמה לילות בחופש הגדול. אחרי שתשמע מה עושים פה בני נוער בלילות – תוכל לתת לי רעיונות לגבי הארכה של החופש הגדול.
בני נוער היו – משועממים ומחפשים כל הזמן ריגושים של 2 וחצי שניות – שותים פה וודקה מתחת לבית, שוברים בקבוקים, מפוצצים פצצות שנשמעות כמו פיגוע על המרפסת שלי (להזכיר לך שאני גר בקומה ה-14?), צורחים כל הלילה – וזו עוד נחשבת לשכונה טובה בראשל"צ.
עם כל הכבוד – ישראל היא לא אוסטרליה. החופש הגדול הפך להיות אחד הניסויים הכי נוראיים בבני אדם שהכרתי מימיי. לצערי, הניסוי הזה נערך על חשבון האנשים שעדיין מחפשים קצת שקט.
תודה לאל שהמשטרה התחילה להבין בזמן האחרון, שהדרך היחידה לשמור כאן על השקט, היא להביא שוטר/ת על קטנוע שיסייר בשכונה כל הלילה. זה מגוחך – אבל זה עובד. כן, כן – הרגע שיבחתי את משטרת ראשל"צ אצלי בבלוג. הגענו לימות המשיח – מה אתה יודע…
גיא, עם כלל הכבוד, אתה לועס כאן מחזור של הרבה מקומות אחרים אבל בלי הבנה מספיקה בהם בעצמך. הדברים הבולטים שאני חייב להעיר עליהם:
1. גן חובה הוא איפה שמתחילה חובת הגן וזה בסדר. אתה לא יכול להחיל את החובה מגיל שלושה חודשים, למרות שטוב יהיה אם זה יהיה חינם למי שבוחרים לחזור לעבודה. הייתי אומר פעוטון מסוף חופשת הלידה. על אורך חופשת הלידה אפשר גם כן להתווכח. אני חושב שאם היינו מעלים את תמלוגי הכריה, במיוחד הגז, ומקימים קרן לאומית כמו בנורווגיה, אפשר היה לממן שנה של חופשת לידה לכל משפחה כמו כלום (חודש לאב, חודש לאם ועוד 10 חודשים שיתחלקו בינהם איך שיחליטו, כך זה עובד שם ואני חושב שזה מצוין). להפריד ילד בן 3 חודשים מאמו כל יום זה לא דבר מובן מאליו או בהכרח חיובי, ולא הייתי מאחד את זה בחוק חובת החינוך.
2. בניה לגובה זה בולשיט מיושן. קרא בבקשה על עירוניות מתחדשת ותראה שיש פתרונות הרבה יותר נכונים עם ראיה יותר רחבה. אנשים לא צריכים לגור בג'ונגל מפלדה עם מעט שמיים, וממילא לתל אביב אין את הגאולוגיה של מנהטן כדי לתמוך בזה. בניה לגובה מעמיסה מאוד על מערכות תומכות של מים וביוב, מצריכה המון אנרגיה של שאיבה למעלה והורדת לחץ בכיוון למטה, מעמיסות על כבישים ועוד דוגמאות לחלוקות לא טובות של אנרגיה ושטח, שלא לדבר על התלות באנרגיה ותחזוקה.
3. רכבים פרטיים – נחמד לדבר על פטור לפרייבט כזה ומיסוי על אחר, אני בעד שלא יורידו לאף אחד מיסוי מלבד תחבורה ציבורית, ושישפרו אותה מאוד, ואפילו יהפכו אותה לחינם אם אפשר (ובנראה שאפשר וזה משתלם לפי עבודות מחקר מסוימות)
היום הרכבים הכי מזהמים על הכביש הן משאיות ובמיוחד הישנות שבהן, ודווקא להן יש פטור מלא, שזה אבסורד. ברוב אירופה רכב כבד מורד מהכביש אחרי 5 שנים לכל היותר.
4. בניה להשכרה: זה בסדר שלא כל אחד יקנה דירה. אין לי שום בעיה עם אנשים שחיים בשכירות ארוכת טווח בקומפלקסים מנוהלים. זה עובד יופי בארה"ב במקומות שראיתי, ואין סיבה מיוחדת שזה לא יפעל כאן. כן, יהיו עשירים שיבנו וישכירו את המקומות האלו, הייתי שמח את אלו היו קואופים בצורה כשו או אחרת ולא כרישי נדל"ן, אפשר להסתכל על זה יום אחד לעומק איך לסדר את זה נכון.
5. הפרטת שירותי הדת והרבנות: בשמחה, פעמיים. נתניהו הפריט את הטיפול בניצולי שואה ואחיות בתי הספר והמערכות האלו קרסו כל אחת תוך פחות משנה, למעשה לא כל כך קמו, אבל שירותי הדת עדיין על גבינו, וזה כולל מועצות דתיות מקומיות, מונופול חתונה וגיור, שני רבנים ראשיים (שחלקם כבר נחשפו כמושחתים) ועוד הרבה מחלות.
1. ואללה. הבוקר לא היתה שם המילה "חובה". גם אני לא מסכים להחיל את הגן משלושה חודשים כחובה… כנראה השתרבב כאן בטעות.
אה, ופתח רשת ב', קרן נויבך מבררת היום מה בעצם המנדט של ועדת טרכטנברג.
@עירא –
מיסוי רכבים – בעניין המשאיות אני מסכים איתך. בעניין הרכבים – קצת פחות. במצב הנוכחי, ועד שיפתחו פה תשתיות לתחבורה ציבורית נורמלית (וסהדי במרומים יודע שאולי – רק אולי – בעוד 20 שנה זה יקרה), משפחה עם ילדים – או בעצם כל אדם שפוי – לא יוכל להרשות לעצמו לסמוך על התחבורה הציבורית, ואין מה לעשות – אנחנו זקוקים לרכבים הפרטיים.
המדינות ה"ירוקות" שאתה משבח, מאפשרות רכישת רכב פרטי בשליש עד חצי מהמחיר שלהן בישראל, וזאת במקביל לתחבורה ציבורית מצוינת. לנו אין אף אחד מהם.
הפרטת שירותי הרבנות – זוהי ההפרטה היחידה שאני מוכן לעמוד מאחוריה בשמחה גדולה (למרות שכבר ראיתי הפרטות ממשלתיות אחרות שכן הצליחו, או לפחות שיפרו את השירות לאזרח – ע"ע בזק).
כפי שציינתי, הרעיונות שהעליתי הם דברים שחשבתי עליהם לא מעט לאחרונה. אני לא חושב ש"מיחזרתי" רעיונות, כי מה לעשות עירא – אנשים רבים (כל העם בערעך, בזמן האחרון) כותבים לא אחת על אותם נושאים. ברור שרעיונות מסוימים יחזרו על עצמם.
אני שמח שחלקת איתי את הלינקים והתובנות שלך.
בכל מקרה – חלק מהדברים שכן נכתבו כאן, לא בדיוק "נלעסו" ע"י אחרים. לא קראתי אותם בשום מקום שבו אני "מסתובב" לפחות. אלה תחושות שלי, שמתבססות על מה שאני קורא וחווה בישראל.
ולגבי קרן נויבך – זה שיחזרו שוב ושוב על העניין הזה שביבי כתב במינוי "אני משוכנע" או "אני אקבל בחדווה" את ההמלצות – זה לא יעזור בשיט. צריך לתת לוועדה הזו לעשות את שלה (למרות שכאמור – אין לי אמון מלא בה – 22 איש זה חתיכת פאקינג ועדה!), להעביר לה המלצות וחומרים למחשבה, ולמומחים בצוות "ספיבק" לעשות את שלהם – ונראה איך הדברים ייראו בימים הקרובים.
על דבר אחד של טרכטנברג אני מוכן להצביע ב-2 הידיים: "לאף אחד אין מונופול על החוכמה".