נוסחי "יזכור"
אני מניח שכבר שמעתם ודנתם בכל מה שקשור לעניין נוסחי ה"יזכור" שעלה לכותרות בשבוע שעבר.
כרגיל, באיחור – אני חייב להשמיע גם את דעתי, וקצת לדבר על העובדות, גם אם אין בהן הרבה חדש.
היום קיבלתי את הלינק לעצומה הזו, ולמרות שבאופן כללי אני משתדל לא לחתום על עצומות – אני תומך בעצומה הזו לחלוטין.
אני לא יודע אם חתמתם.
אני לא יודע אם אכפת לכם.
אבל המינימום שאני יכול לעשות – להרגשתי – הוא להעביר את הלינק לעצומה הזו, ולבקש מכם: הגיע הזמן להוציא את הדת מהצבא.
למי ששכח: נוסח "יזכור" איננו תפילה!
הוא אינו רשום באף ספר דתי!
הוא מהווה בסך הכל הספד חילוני שנכתב אי שם, הרבה לפני קום המדינה, ע"י ברל כצנסלון.
לדת לא צריכה להיות שום דריסת רגל בנוסח הזה.
ובנוסף, להזכירכם – יש כבר נוסח דתי אחד, ושמו "אל מלא רחמים", אותו מקריאים מיד אחרי "יזכור".
אין שום סיבה שגם הנוסח החילוני הזה יעבור לידיו של "אלוהים" ולאלה שמתיימרים לדבר בשמו.
לפי דבריו של הרב דרוקמן, גם ככה אין קשר בין אלוהים לטקסי יום הזיכרון, למרות שהוא חושב כך מסיבות שונות לחלוטין (ותודה לוואנדר על ההארה שהגיעה בדיוק בזמן). ואתם יודעים מה? שילך קיבינימט. שיישרף. דבריו הם של אדם זקן, ממורמר וטיפש, שחושב שמפיו יוצאים דברי אלוהים חיים, בזמן שבפועל צריך לשטוף לו את הפה עם סבון.
רק דבר אחד אקח מדבריו של הרב המטורף – אין קשר בין אלוהים לטקסי יום הזיכרון. תשאירו בבקשה את אלוהים ואת הדת, את דובריו הטיפשים ואת עובדיו חסרי הבינה – מחוץ לדבר הזה.
עכשיו רק נותר לשמוע מה יגיד ה"צוות" של הרמטכ"ל, שאין בו נציג חילוני אחד, אין בו איש רוח אחד ואין בו ייצוג למשפחות השכולות שמעולם לא היה להן קשר עם אל זה או אחר. אולי זה רק אני והפסימיות שלי, אבל למה נראה לי שהתוצאה מכורה מראש?
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
הסוסים מזמן ברחו מהאורווה.
אתה חושב שזה איזה שיבוש רגעי בשיקול הדעת של הרמטכ"ל?
אתה לא רואה שכל המדינה הזו נהיית לגמרי דתית ומטורללת?
אז תצליח ויגידו "יזכור עם ישראל". אבל כל השאר משועבד לדת ויהיה יותר ויותר משועבד.
וגם אם המאבק הקטן הזה יצליח, אז יחכו חמש שנים, יהיו עוד יותר דתיים ואז שוב יהפכו את ההחלטה.
כל מי שעיניו בראשו ולא רוצה לחיות באוטוקרטיה, צריך להרים רגליים וללכת. הטבעת סוגרת כבר.
מה ששמוליק אמר. למרבה הצער, אני שומעת יותר ויותר קולות כאלה, ומתחילה לפחד ממש שהם צודקים, ושאין לנו מה לחפש כאן. צריך להפריד את הדת מהמדינה, לגמרי ובאופן מוחלט, אבל אני חוששת שכבר מאוחר מדי. מקווה מאוד שאתבדה.
גם כשהדת תופרד מהמדינה זה לא יסתור את "יזכור אלוהים". מי לנו מפרידה בין דת ומדינה כארה"ב? שם הדולר נושא את המוטו "באלוהים נשים מבטחנו".
הלך הרוח ברחוב הוא שקובע את הנורמאליות. מתחת לבית שלי (כשגרתי בישראל) היה צורח כל יום שישי איזה חבדניק ברמקול בכמה הזדמנויות שונות את מועדי כניסת השבת. התלוננתי. כלום. מה יש? קצת יידיש קייט! אתה לא יהודי??? יהרוג אותך אם השכנים שלך ידעו את מועדי כניסת השבת?
כשהוא ראה שזה מוחלק לו הוא התחיל לצרוח גם "יהודים יקרים! השבת תעודת ביטוח לכולנו".
כמה טוב שיש לי אזרחות קנדית. קמתי ונסעתי. זכותם של תושבי ישראל לשאוף לתיאוקרטיה, לשמחתי לי יש אופציה לזוז.
שלום ושיהיה לכם בהצלחה.
הלוואי שיכולתי לפטור את מה שאתה אומר בהינף יד.
לצערי, אני מרגיש בדיוק כמוך.
עוד יותר לצערי – אין לי אזרחות שנייה. בטח שלא קנדית (הלוואי עליי. גם על אזרחות סקוטית הייתי מתפשר).
אין ספק שהפרדה מוחלטת בין דת ומדינה תהיה צד ראשון לכיוון נכון, אבל כן – גם לי יש ספקות לגבי העניין הזה. אני ממש לא מאמין שזה יצליח בישראל, ואני מאוד מודאג. כשנותנים לחבורת אנשים הזויים לעשות מה שבראש שלהם ולשלוט על מדינה שבה הם מיעוט, העתיד לא נראה משהו (וראה ערך מה שקורה עכשיו בסוריה, למשל).
כל מה שי לי לומר זה – שהולך ומתקרב היום, שבו אני אנסה לארוז את פקלאותיי ולעבור למדינה שפויה יותץר (וד"א – גם כמות המדינות האלה הולכת ומצטמצמת).