ביקורת סרט: THOR
אוה, כמה חיכינו לרגע הזה!
עוד סרט חדש מבית Marvel, שיקשר אותנו לסדרת ה-Avengers. הקיץ הגיע, ואיתו עוד גיבור חדש – THOR.
בלי לקלקל לכם, נתחיל בזה שזה סרט שכולם כמעט ייהנו ממנו: הגברים בגלל הקומיקס, הנשים בגלל כריס האמסוורת' – השרירן החדש של הוליווד, שמשחק את Thor, אל הרעם הנורדי.
כן, כן, גבירותיי – הוא בלונדיני, יש לו עיניים כחולות, ויש לו קוביות בבטן. אמיתיות!
אז כן – יש לא מעט רגעי קיטש, אבל זהו הקומיקס, חבר'ה. Live with it.
אז מה יש לנו שם? – בלי ספוילרים! אני מבטיח!
איך התחילה האגדה של Thor, אנתוני הופקינס, נטלי פורטמן, רנה רוסו, טום הידלסטון… וגם סטן לי אחד ויחיד (חפשו אותו! זה כמו למצוא את וולדו).
הסרט הוא סרט קיץ מובהק, יש בו עלילה חביבה, יש בו אקשן – והרבה ממנו, יש בו שחקנים מצויינים שנותנים לו את הגושפנקא שכל סרט קומיקס זקוק לו כיום כדי להפוך למשהו באמת לגיטימי אצל קהלים רבים ומסוגים שונים, ויש בו בעיקר את כל מה שהיינו מצפים מסרט קומיקס.
משהו חשוב, ועל זה אני מוכן לקלקל לכם שנייה וחצי – תישארו עד סוף הכתוביות! כרגיל, הקהל הישראלי חסר הסבלנות הלך מהר הביתה, רוקן את האולם, אבל אנחנו נשארנו עד הסוף. מלבד השיר הנפלא של ה-Foo Fighters שאני מאוד אוהב, יש עוד סצינה, כמיטב המסורת של סרטי הקומיקס האחרונים, שאמורה להוסיף משהו קטן שיחבר את הכל ל-Avengers, שאמור לצאת בשנה הבאה. בינתיים, נראה שבהחלט יש למה לצפות. בדרך עוד צפויים לנו כמה סרטי קומיקס, כמו Captain America, The Green Arrow וה- Green Lantern. ולפחות השניים האחרונים מגיעים הקיץ, כך שיש למה לחכות!
ואני חייב לספר עוד משהו קטן, כי כשמגיע פירגון אני כותב אותו מכל הלב.
אתמול עברנו חוויה מתקנת.
אחרי שבפעם הראשונה של בסינמה סיטי בראשל"צ נכווינו, סירבנו לחזור לשם, למרות שמדובר בבית קולנוע שנמצא פחות מ-5 דקות נסיעה מהבית שלנו. אני שמח שהפעם התעקשו החברים שלנו ללכת לשם. לפני הסרט, התיישבנו בבית הקפה של Cafe-Cafe, שדווקא היה ממש נחמד, ואפילו המוזיקה וגילופי העץ נותנים לו אווירה נהדרת (מה גם שהאוכל היה סביר ולא נורא יקר). נראה שגם נוספה חניה תת-קרקעית, ואם אתם מחליטים להגיע בשעה סבירה (להלן לא רבע שעה לפני 10 בערב, השעה שבה הסרט מתחיל), אתם תמצאו המון חניה גם בחניון התת-קרקעי, שלא היה קיים בפעם הראשונה שהגענו לשם. כמובן, שכשיצאנו מהסרט כל המקום היה מלא בערסים ופריחות (אשכרה ילדות שמתלבשות כמו זונות, ואני לא מגזים. אני די בטוח שזונות לבושות אפילו יותר מהן), עשן סיגריות ותורים מפה ועד להודעה חדשה (חוץ מבחנות של סטימצקי, תמהני למה!), רכבי BMW בכמויות שלא תביישנה – ובכן – את ריכוז הערסים הגבוה במדינה – אבל האמת היא, שלא ממש אכפת לנו, כי הגענו בשעה שפויה.
עוד אזהרה והערה קטנה לסיום: הסרט אתמול, כרגיל במחוזותינו, היה ב-3D. כבר נמאס לי לכתוב כמה זה דבילי ומעצבן. שתיים וחצי שצינות, שאפילו קשה לי להצביע עליהן בדיעבד, היו באמת ב-3D. כל השאר היה בולשיט וגניבה. הייתי שמח לראות את גרסת הדו-מימד, אם היו מבייאם אותה לארץ. אבל הגנבים נשארים גנבים.
עם זאת, לא על זה רציתי לכתוב. זוגתי ואני נוטים להביא עימנו מטליות קטנות של אלכוהול לחיטוי "משקפי הפלא". המאפשרות את הצפייה בתלת-מימד. ברגע הראשון, נראה לפתע שהמשקפיים מאבדים את הצבע המאפשר צפייה ב-3D. חברים, אם זה קורה גם לכם (ולנו זה לא קרה מעולם עד אתמול – כנראה והמשקפיים בסינמה סיטי בראשל"צ שונים מאלו של היס פלאנט בר"ג) – נא לא להיבהל. הכל בסדר. הצבע יחזור לאחר כדקה. כנראה שהאלכוהול חושף משהו בצבע של המשקפיים, אבל זה בסדר.
עדכון (מוצ"ש, 1 בלילה): הרגע סיימתי לקרוא את הכתבה של "ממון" מאתמול, ונראה שלא לגמרי טעיתי לגבי הצפיפות של המקום. נראה שבכל יום מימי הסו"ש או החג – בממוצע – מבקרים כ-11 אלף איש במתחם, ושישנם לא מעט אנשים שנתקלים בבעיות חניה במקום. אני לא לגמרי מתפלא. כאמור – כשיצאנו מהמתחם הוא היה עמוס לעיפה. אני מניח שהדרך ה"נכונה" היא באמת להגיע יותר מוקדם. אנחנו הגענו בערך ב-21:00, רעיון שהתברר בדיעבד כחכם. בכתבה, טוענת הכתבת, שמי שלא מזמין כרטיס לקולנוע מראש באמצעות מערכת ממוחשבת זו או אחרת – עדיף שיתרחק משם. כמה זה נכון? שוב – תלוי בשעה.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
איך זה בידיוק ביקורת על הסרט ? זה יותר ביקורת על סינמה סיטי ..
@אלכס – "ביקורת סרט" יכולה להיות גם חיובית, אתה יודע…
האמת היא שאין הרבה מאוד מה לכתוב מלבד מה שכתבתי – מדובר בסרט נהדר, כיפי, במיוחד למי שחובב קומיקס בכלל ולמי שמצפה לאוונג'רס כבר כמה שנים בפרט.
לגבי סינמה סיטי – אכן, כתבתי כמה מילים על המקום, כי הרגשתי שזהו מקומן אצלי בבלוג, כפי שטלתי את המקום הזה בעבר ב"ביקורת סרט" אחרת.
המשקפיים התלת מימדיים עובדים על קיטוב (כיוון התנודה של האור), ולכל משקף יש פשוט כיוון שונה (נניח למעלה-למטה לעומת שמאל-ימין), שנותן רק לקיטוב מסויים לעבור.
אני חושב שהאלכוהול על העדשה פשוט פוגע בקיטוב, ואז שתי העיניים רואות את סכום התמונות. וכשהוא מתאדה המצב חוזר לקדמותו.
@mg – העניין הוא, שלא ממש בדקנו את הראייה במשקפיים, אלא רק ראינו לפתע כתמים צהובים, שכביכול הופיעו על צבע ה'עדשות' המקורי. כך שקשה לי לומר דבר על הקיטוב שאתה מתאר. הכתמים הלכו ונמוגו לאחר דקה או שתיים. לרגע באמת חששנו שעלולה להיות פגיעה של האלכוהול במקפיים התלת-מימדיים, אבל אחרי דקה ראינו שהדברים חוזרים למצב נורמלי. בו נאמר, שזו היתה חוויה היסטרית של איזו דקה או שתיים.
אבל לפחות למדנו משהו חדש..
במיוחד בשבילך, משקפיים שממירות את הסרט לדו מימד (לשני המשקפים קיטוב זהה):
http://www.amazon.com/exec/obidos/ASIN/B004X4L1UC/downandoutint-20
מעולה!!
ראשית, אתה באמת הקדמת לקטול את סינמה סיטי ראשון. המצב היה שם מוזר בפעם הראשונה שהלכנו, אבל זה לא מספיק כדי לפסול (את דעתי השלילית על סינמה שיטי גלילות פיתחתי רק לאחר 3 ביקורים)
שנית, המשקפיים שעובדות על קיטוב עובדות על קיטוב מעגלי (צד אחד עם כיוון השעון וצד שני נגד) ומצריכות מסך יקר בטירוף, ולכן זה לא משתלם לקולנועים לשדרג לכזה. השיטה שנפוצה בארץ עובדת עם פילטרים של צבעים. לא יודע אם אלכוהול מזיק להם או לא, אבל הקולנועים טוענים שהם מחטאים אותם בין הקרנה להקרנה. אני לא מפחד מהליכלוך, אבל מטריד אותי שהם סורטים לי את המשקפיים האופטיות שמתחת. אני קורא למותו הקרוב והשקט של התלת מימד. מה ששבר את גב הגמל בשבילי היה "טרון", שבו הקטעים בתוך המחשב נראו שטוחים יחסית לקטעים שצולמו מחוץ לסטודיו, למרות שטכנית הסרט היה דו מימד בקטעי העולם האמיתי ותלת בתוך המחשב. צריך להתאמץ כדי להכשל בצורה כל כך קטאסטרופאלית.
@עירא – אתה לא הראשון שאומר ש"טרון" היה הקש ששבר וגו'.
אף סרט – ואני מתכוון לאף לא אחד! (לדעתי גם לא אוואטאר, בניגוד לרבים מחבריי) – לא הצדיק תלת-מימד.
לרוב יש בסה"כ סצינה או שתיים של תלת, שעד שהסרט נגמר גם לא תזכור שאכן הן היו בתלת, והשאר נשארות דו מימדיות.
תלת המימד בקולנוע נועד לדבר אחד ויחיד – לעשות כסף נוסף על הגב של הצרכנים. במקום להבין שהכרטיסים גם ככה היו יקרים – מה שמשך אנשים להוריד סרטים ולהישאר בבית – הם עוד מעזים ליקר את הכרטיסים, וללא הצדקה.
זו מחשבה מעוותת, מטומטמת. יהירה ומתנשאת של אולפני הקולנוע – ולצערי יש מספיק מטומטמים כמונו, ש"קונים" את זה שוב ושוב.
נמאס לי לשלם 100 שקל על 2 כרטיסי קולנוע בתלת (כולל עמלה), עוד לפני שיצאתי מהבית. אם תוסיף לזה שתייה, פופקורן (שאישתי ואני למדנו להביא מהבית כדי לחסוך, אני לא צוחק – 2 בקבוקי שתייה וחטיפים אילו או אחרים), דלק וכו' – אתה מגיע למצב שאם אתה שייך לאחד העשירונים התחתונים – לך תחפש את החברים שלך – לקולנוע לא תיכנס. בחישוב גס, יציאה לקולנוע היום, תעלה כ-200 ש"ח לזוג. וזה בהחלט לא מעט.
אין שום הצדקה לדבר הזה. בטח שלא בעידן האינטרנט וההורדות.
אם הבנת שתלת מימד מיועד לעשיית כסף, למה אתה לא מקפיד במינימום ללכת לגרסאות הדומימד של הסרטים? ליצור פחות ביקוש לתלת לא תצליח, אבל לפחות תרום לביקוש לדו.
וכן, מחירי הכניסות בלתי הגיוניים בעליל. פעם הצגה יומית עוד עלתה חצי או 3/4, עכשיו גם הן מחיר מלא. זה מצב שממש דוחף אותך לביטטורנט. עדיף להשקיע בטלוויזיה טובה.
לגבי מים שלא מהברז ופופקורן בסרט, אתה יודע מה דעותי…
@עירא – הסיבה שאני עוד הולך לגרסאות האלה היא, שלרוב פשוט אין גרסאות דו-מימדיות. לא כאלה שמתפרסמות באתרי בתי הקולנוע, לפחות.
קח לדוגמא את הסרט דנן – להלן ת'ור – לא ראיתי שבכלל הביאו גרסא דו-מימדית! גנ"ל לגבי "טרון", ולגבי סרטי אנימציה שאני מאוד אוהב.
ולגבי שתייה – מי אמר שאני משתמש ממים שלא מהברז. מאז שקנינו את ה"סדוה סטרים", אנחנו שותים רק מים מהברז. אנו מוסיפים לו איזה סירופ דיאטטי כלשהו, ופתרנו את הבעיה!