המצב משתפר
אז אתמול הגעתי למלון בערב, רצוץ ושפוך. גמור מת. הדבר החיובי היחיד שעברתי היתה השיחה עם הנהג שלי, מייק, שמתברר שהוא חובב רוק קלאסי וגם סדרות כגון בלאק אדר. שום דבר רע לא יכול לצאת משיחה כזאת. כשהגעתי למלון, החלטתי שהערב אני אשאר בו. הרגליים שלי כבר עשו בעיות, והגיע הזמן לנצל את שובר ההנחה למסעדה הצרפתית במלון. התברר שזה רעיון לא רע בכלל. הזמנתי לי מקום לשעה 20:00 בערב, ובינתיים התיישבתי לי על כוס גינס בבר. חיים קשים.. 🙂
בשעה הייעודה הגעתי למסעדה (ממול הבר, בצד השני של המסדרון), והתיישבתי. ארוחה של 2 מנות – ב-20.95 פאונד. החלטתי ללכת על זה. בכל מקרה העבודה משלמת אש"ל ותריך לנצל אותו מפעם לפעם, לא? אז למה לא להתפנק קצת..?
כמנה ראשונה הזמנתי סלמון מעושן, שהגיע כשהוא עוטף בשר סרטנים, עם קוויאר מעליו, צ'אטני עגבניות בצד, ופלח לימון. מנה מדהימה. היו שתי חתיכות נדיבות כאלה על הצלחת, ויחד עם הלחם שכל הזמן הזרימו לכיווני, הרגשתי שהגעתי למקום הנכון.
ליד הארוחה, החלטתי גם ללכת על כוס של יין אדום, מרקיס דה קסרס 2004, ריוחה, כמובן, 100% טמפרניו. היין היה מעולה, והוא נפתח עוד ועוד ככל שהארוחה המשיכה. בשיאו, היה לו ריח נהדר של וניל ופירות יער (דומדמניות, פטל), וטעם מבטיח של אותם פירות יער, אבל עם תוספת של פירות קיץ (שזיפים, בעיקר) ופלפול קל.
למנה עיקרית, הזמנתי קוק או וואן. זה היה רעיון לא רע בכלל. הגיע חזה עוף, בציר של יין אדום, ציר בקר ופטריות, שלא היה כבד מדי ולא השתלט על הטעמים של שאר המנה. ואם כבר מדברים על שאר המנה, היא כללה רצועות ארטישוק וגזר, וגם חתיכות קולורבי ותפו"א רכים, שהלכו יחד המנה בצורה נהדרת. אה, ואני מבקש בכל לשון של בקשה לא לספר לאף אחד שאשכרה אכלתי קולורבי. זה עלול להזיק לי יותר מאשר לכם.. 🙂
אחרי הכל ובתוספת מים מינרליים ואחרי הנחה של 10% – 25 פאונד. קינוחים לא עניינו אותי במיוחד, כי הם פשוט לא היו מעניינים. אז משם כבר נחתתי לחדר, מלא ומרוצה.
ואז התחילו הבעיות – כאבים, כרגיל, וגם העובדה שאני לא יכולתי לעבוד על המצגת למחר, שהיא המסובכת ביותר בהדרכה. ניסיתי לישון, אבל לא הצלחתי להירדם עד אחרי 3 וחצי בבוקר. אפילו הסירופ שלקחתי אחרי חודש וחצי של הפסקה, לא ממש עזר. ובנוסף לכל זה, החליטו לתת לי שעת השכמה חדשה, במקום 7:10 בבוקר. אתמול הם טעו והעירו אותי ב-6:45, והיום הם התקשרו רק ב-7:45. ב-8:10 יש לי איסוף. נהדר, הא? אז התקלחתי במהירות שיא, הספקתי לחטוף חצי ביצה ויצאתי אל הנהג שכבר חיכה לי בחוץ.
כמובן, שכשהגעתי לעבודה, המצגת עבדה, אבל התוכנה שהיא אמורה להציג – לא עבדה. היו בלאגנים עד הצהריים, ואיכשהו עברתי לנושא אחר, האחרון בקורס, ולחזור לעבודה עם התוכנה הבעייתית רק אחרי ארוח"צ. ךמזלי – הפעם זה היה בסדר, וסיימתי את ההדרכה בשלמותה ב-3 ימים!!!
זה כמובן אומר, שמחר אני יוצא בצהריים מכאן, לכיוון לונדון העיר, ויש סיכוי שאני לא אצטרך להגיע גם בשישי. וזה בהחלט כבר משפר את המצב רוח. אם רק היו מגישים ארוח"צ נורמלית של יותר מסנדוויץ' וחצי בלחמניות מיניאטוריות, זה היה יכול להיות עוד יותר טוב..
בינתיים נראה שממש מרוצים ממני כאן, ונראה שהחבר'ה בהחלט מבינים עניין. אני יוצא למלון עוד שעה וחצי, ונראה מה נעשה הערב. הרגל השמאלית הורגת אותי מאתמול, וממש קשה לי ללכת, ואני עוד רוצה להסתובב בעיר הקטנה הזו מחר, שקוראים לה לונדון. שיהיה יום ופוק מבורך לכולם…
חדשות נוספות בימים הקרובים.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.