“ארליך” – ערב ללא עישון
לאחרונה החליטו בפאב "ארליך" בתל אבי להתחיל במסורת חדשה – "ערב ללא עישון" בימי רביעי. וידוי קטן – מי שמכיר אותי יודע שאני מעשן. לא כבד מאוד, אבל מעשן. בכל זאת, החלטתי, אחרי שראיתי בסקוטלנד כי טוב, לנסות לראות איך זה עובד בארץ. במיוחד אחרי המלצות של ענבה, שאת דעתה אני מעריך מאוד.
אם הייתי צריך הוכחה למה זה לא יעבוד בארץ, עד שמישהו ייקח את העסק ברצינות – קיבלתי אותה ב"ארליך". בעל הבית החליט, שמי שלא מעשן, כנראה חי חיים בריאים למופת, ולכן אין טען להוציא ללקוחות את כל התפריט. ההחלטה שהתקבלה, נראית יותר לצורך חיסכון בכסף, מאשר על מנת להיטיב עם הנוכחים. מדובר בתפריט מאוד מצומצם של סלטים ושאר מאכלי "בריאות" (אני מזכיר שמדובר בבר שמגישים בו בירה, ויסקי ועוד מיני משקאות "בריאים"). מילא זה – אפילו את הנשנושים ליד הבירה חסכו מאיתנו, ותהרגו אותי – אני לא מבין מה כל כך לא בריא בזיתים.
סחתיין עליהם שהם החליטו לא לעבור על החוק ערב אחד בשבוע. באמת סחתיין. אבל זה נראה כאילו הם באמת מנסים בכוח להבריח את הלקוחות. מוסיקה ישראלית כל הערב, רובה לא קשורה לכלום. שירות איטי להחריד (מלצרית אחת על פאב שלם). ותסלחו לי, אבל לשלם 25 שקל על חתיכת פוקצ'ה דקה עם שני מטבלים מסכנים??? מה נהיה??? אה, כן.. וקפירנייה ב-42 שקל, כוסות בירה אחידות של שליש בלבד במחירי חצי, ועד כהנה וכהנה. אני בדרך כלל משתדל לפרגן למקומות על חידושים ורעיונות חדשניים – אבל זה לא יעבוד ככה. אם אני או חבריי צריכים להתחיל לחפש אוכל בנמל, כנראה ומשהו לא עובד. אם אפילו ענבה צריכה ללכת ולהוציא את הכעסים שלה על בעל הבית – על אחת כמה וכמה זה לא עובד.
מישהו שומע? מישהו מוכן להרים את הכפפה הזאת? אני אשמח ללכת לפאב ללא עישון. רק תנו את זה ברמה.
בצד החיובי – החברה היתה נהדרת. מזל שיש לי חברים כאלה.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
וכמובן תיאורית הקונספרציה שלי ושל עירא: הם מנסים להוכיח שפאב בלי עישון לא יכול לעשות כסף, וכך להוריד את כל הרעיון מהפרק. אולי בעלי פאבים אחרים משלמים להם…
It sounds mode like a prophecy that's designed to fullfill itself – they don't expect many people to come (that's the main point I heard from smokers about forbidding smoking in pubs) so they cut on costs – one waiter, probably smaller stuff in the kitchen (maybe it's even their day off, instead of the smoke-filled weekend) and there you have it – Israeli-standard service.
Bon Apetit.
A
אני מניחה שעמוס צודק – פחות לקוחות -> פחות מטבח.
עם זאת, זה לא מסביר מנות מיוחדות לערב הזה (קטנות ולא מוצלחות, אבל אחרות) ולא הורדת הגשה של זיתים, בוטנים, חטיפים וכו'.
בפועל – השבוע הייתי שם שוב והם החזירו את הזיתים, הצ'יפס והחטיפים. הם גם חזרו למוזיקה מצוייה במקומות שכאלו עם מעט (לצערי רק מעט) נטייה לרוק חביב של סוף 70 תחילת 80 (באנגלית..).
עדיין מורגש שהצוות קטן ובאווירה של "היום לא עובדים".
נראה – אני מתכוונת להמשיך לעקוב אחרי מגמת השיפור, מה גם שאני לא מאמינה שהחמרת הקנסות בחוק נגד עישון תשפיע הרבה בתקופה הקרובה ואני עדיין שונאת סיגריות ואוהבת ללכת לבאר בלי סיגריות…
השבוע ברביעי או חמישי נלך לבראון או איפשהוא. אם תבדקי יכול להיות שבמולי בלום גם בכר לא מעשנים. יהיה סבאבי 🙂