כישלון מערכת החינוך

מודי מצביע בפוסט קצר משהו לאתר "עצומה",
למכתבה של ילדה בת 13.5, אשר החליטה לעזוב את בית הספר.
הסיבות שהיא מציינת, מנקודת מבטה שלה, הן בהחלט תעודת עניות למערכת החינוך בישראל. הן נוגעות לכולנו. היא מציגה את הפיכת מערכת החינוך לבית חרושת לציונים, שלא אומרים בעצם דבר. בית חרושת תעשייתי לחלוטין, ששכח מה זה לחנך לערכים. ששכח איך ללמד כבוד הדדי מהו. היא גם מפנה מראה, שמציגה את כיעורם של הדור הצעיר, שכל מה שמעניין אותו היום זה להיות מקובל, מפורסם ברגע, לשקר, להעתיק ולנהוג באלימות.

הילדה עצמה, המציגה עצמה בשם פועה לסרי (אפילו יש שם מייל לאלה הרוצים לעודד אותה אישית על מעשיה), מעלה נושאים כאובים, שאינם ממש חדשים, ואני עוד זוכר את קיומם היחסי (זה היה שם, אבל פחות ממה שקורה היום) בשנים בהם אני הייתי חלק ממערכת החינוך הממלכתית. האלימות היתה כבר אז. הציונים כחזות הכל – גם כן. ובכל זאת, לא חשבתי לעזוב את בית הספר. אולי בגלל, שהרגילו אותי ללכת בתלם.

האם הייתי היום, במקרה והייתי יכול להחליט – עוזב את מערכת החינוך הממלכתית? בפירוש כן.

היום, בניגוד לעבר, יש אופציות טובות יותר. כן – הן יקרות יותר, אבל הן שוות כל אגורה. אני די בטוח שלא הייתי יכול ללמד את ילדיי בבית, בשיטת Home-Schooling, אבל ישנן מערכות חינוך פרטיות, שהן טובות יותר, מתגמלות יותר את המורים שבהן, ובכך יוצרות תקווה גם לתלמידים, לצאת לעולם במצב חיובי יותר.

אז בגדול – כן, אני מסכים עם העצומה הזו. אני מסכים עם העובדות שעומדות מאחוריה, ואני באמת מקווה שאותה ילדה עוזבת מהסיבות שהיא ציינה, ולא בכדי לנסות את מזלה בסימוס אין סופי ל"אח הגדול".

ובכל זאת – יש לי בעיה קטנה, אולי אפילו קטנונית, לגבי העצומה הזו. אין לי מושג באיזה מעבד תמלילים נכתב המכתב הזה, אן אם מדובר בבעיה באתר עצמו (לא נראה כך, כי יש עצומות שנראות טוב מאוד מכל הבחינות באתר), אבל דבר אחד צועק לשמים: הפיסוק במכתב הזה, השפה – שהיא רחוקה מלהיות ברמה גבוהה או אפילו בינונית, לא מתיישבת עם העובדה, שהתלמידה הזו היא אכן בעלת ציונים גבוהים או יכולות גבוהות (שכאמור – הם שני דברים שונים), כפי שהיא מציגה עצמה. לא הייתי מציין את העובדה הזו, לולא היא פגעה בצורה די רצינית, לדעתי – בתוכן המכתב.
רוצה לומר: אם כבר פנית בנושא החינוך, יצרת עניין במערכת החינוך הכושלת, תוך הטחת ביקורת במערכת זו – לפחות, שיהיה לך השכל להיות קוהרנטית, מדוקדקת וכו'.

אישית – הדבר הזה קצת מונע ממני לרצות לחתום על עצומה מסוג זה.


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

12 תגובות לפוסט “כישלון מערכת החינוך”

post_author." -->\n"; ?>
  1. lizibee הגיב:

    גיא אתה מעלה פה נקודה חשובה (שמת לב למשחק המילים? נקודה.), אבל מצד שני, אל תשכח שמדובר בילדה בת 13.
    לשם השוואה, אני, שהייתי קורבן של מערכת החינוך המזעזעת שלנו (לא קיבלתי תעודת בגרות והשלמתי את הבגרויות שלי, ביניהן לשון והבעה, רק אחרי הצבא. הסיבה היחידה שלא העיפו אותי מבי"ס היתה כי הייתי מקרה קלאסי של "יש לה פוטנציאל"), לא חושבת שהכתיבה שלי היתה ברמה גבוהה במיוחד בגיל הזה. למעשה, נכשלתי קשות בכל מבחני ההבעה בכתב, כי, מה לעשות, אף אחד לא לימד אותי לכתוב (אם כי מעולם לא היו לי שגיאות כתיב. דווקא הייתי טובה מאוד בכתיבה באנגלית והמורות אהבו את החיבורים שלי, אבל בעברית מאוד התקשיתי להביע את עצמי).
    העובדה שאני כותבת היום, ואני חושבת שברמה די גבוהה, היא רק בגלל שבשנים האחרונות התחלתי לקרוא יותר והכרחתי את עצמי להתחיל לכתוב גם בעברית, כדי לאמן את עצמי.
    עם זאת, גם עם חוסר היכולת שלי לכתוב או להתבטא בעברית, נחשבתי לילדה עם אינטיליגנציה מעל הממוצע, למרות שהציונים שלי, בכל המקצועות, העידו על כך רק בקושי. אני יכולה לזכור אולי שתי מורות, בכל 12 שנות הלימוד שלי, שהשפיעו עלי והאמינו בי.
    לדעתי, דווקא סגנון הכתיבה של הילדה, על כל שגיאותיו, חושף עוד יותר את הכישלון של מערכת החינוך, שבשבע שנים בהם נמצאת פועה בתוך מערכת החינוך, היא עדיין לא למדה לפסק כמו שצריך, למרות שברור שהיא חכמה מאוד.
    חוכמה לא נמצאת בהכרח בידע פרקטי, אלא ביכולת להבין, לנתח וליישם מידע שמגיע אליך, במהירות ובקלות יחסית. במכתב רואים בבירור שיש לה יכולות ניתוח והבנה של מידע שהיא קיבלה מהסביבה שלה.

  2. Guy הגיב:

    ליזי, את צודקת לגמרי – אני בעצמי חוויתי את הכישלון של המערכת הזו על בשרי, כשאיזו "יועצת חינוכית", שאלוהים יודע מה הניע אותה להחליט עבורי דברים מסוימים, אחרי שלא דיברה איתי מעולם והסתמכה רק על ציונים של מבחן וחצי בסימסטר הראשון שלי בתיכון.

    ה-דבר שהיא הודיעה לי בצורה מוחלטת, היתה שאני לעולם לא אהיה אדם ריאלי. היא שלחה אותי כמו כלום למגמה חברתית-שפות. שלא תביני לא נכון, בסה"כ אני אוהב גם חומר הומני, וזה הוסיף לי לא מעט ידע. לקרוא ספרים כבר אהבתי בכל מקרה. הבעיה היתה, שלמגמה שלנו, הביאו את המורים הגרועים ביותר ללימודי ליבה, כפי שמכנים אותם היום, כי מנהל ביה"ס חשב שכל המורים הטובים צריכים ללכת רק למגמה הריאלית ("אוסטרובסקי" היה בי"ס שיצאו ממנו המון טייסים מהמגמה הריאלית באותה תקופה).

    אני יודע שזה נשמע מגוחך, אבל כשסיימתי את התואר בהנדסה ב-2001, הדבר הראשון שרציתי לעשות, בלי קשר לגאווה שבסיום התואר, זה ללכת ולחבוט את ראשה של ה"יועצת החינוכית" הזו (עאלק, חינוכית) בקיר הקרוב. מה שאני נאלצתי לעבור, כדי לסיים את התואר הזה, בגלל החלטה שלי מישהי שלא הכירה אותי בגרוש – אלה דברים שהשטן לא ברא.

    וד"א – ה"בדיחה" הגדולה, שהיתה לגמרי על חשבוני – אני הגעתי מחטיבת הביניים מקבוצת האצה מתמטית, כי נחשבתי מחוונן בתחום. הבעיה שלי היתה חברתית וההסתגלותית למקום חדש – לא לרמת המתמטיקה. אבל זה, כמובן – דרש קצת יותר מחשבה מצידה של אותה יועצת.

    מערכת החינוך שלנו משדרת לנו את אותו "אינסטנט" – שצריך להספיק הכל ועכשיו. לא פלא שאף אחד לא קורא ספרים היום. זה דורש מאמץ. זה דורש לקרוא יותר מ-140 תווים בטלפון או בטוויטר.

  3. דניאל הגיב:

    מעבר למה שאמרה ליזיבי (ואיתה אני מסכימה לחלוטין), אל תשכח שהילדה לא הגיעה מהחינוך הרגיל, אלא עד אותה נקודה למדה בלימוד ביתי. בשלב מסוים היא עצמה בקשה ללכת לבית ספר רגיל, בעיקר בשביל להרחיב את המעגל החברתי שלה. ראתה מה שראתה, חוותה מה שחוותה, והחליטה שזה לא שווה את זה. בתור אחת שמעולם לא הלכה לבית ספר כמו שאנחנו מכירים אותו, אני חושבת שהיא כותבת ומתבטאת יפה מאד, בהחלט לגילה, שלא לדבר על הקליטה שלה של עיקר ותפל במערכת שהיא אינה מכירה. שוב, ליזיבי כבר דיברה על זה.

    ולגבי "ובכל זאת, לא חשבתי לעזוב את בית הספר. אולי בגלל, שהרגילו אותי ללכת בתלם." אני לא חושבת שזה בגלל שהרגילו אותך ללכת בתלם. יש פה מצב של אי-ידיעה של אפשרות אחרת (בכל זאת, כשאתה ואני היינו ילדים, כל הנושא של לימודי ביתי פשוט לא היה קיים בארץ, טכנית). ואם כן היתה האפשרות האחרת, לא אתה הלכת בתלם, אלא ההורים שלך.

  4. א. הילדה הזו כותבת יותר טוב ממני.

    ב. הרגילו אותך ללכת בתלם, בכך שלא סיפרו לך שיש אפשרות אחרת. עולמנו הוא התלם, ואין מחוץ לו.

    ג. המערכת כושלת בכוונה. אם לא היתה כושלת, מי יעבוד במפעלים? מי יושפע מפרסומות וישתה קוקה-קולה? מי יאמין לפוליטיקאים ויצביע ביבי? איך הכלכלה שלנו תתפקד?

    • עופר הגיב:

      זו טענה מאוד מעניינת- יש לך סימוכין?אני אישית מאמין בלא להניח להניח לרגליה של קונספירציה את הדברים שיכולים להיגרם מטמטום וincompetence.

      • קרא למשל את deschooling society של איואן איליץ' (נמצא ברשת), או את instead of education של ג'ון הולט, או כל דבר של ג'ון טיילור גאטו.

        • עופר הגיב:

          התחלתי לקרוא את Deschooling Society, כרגע נראה שהוא מניח דברים בלי להביא יותר מדי תימוכין עובדתיים, ואני אלרגי לזה.

          מעבר לזאת, אתה טענת לכשל מכוון. בשביל זה צריך הוכחות טיפה יותר ספציפיות למקרה מספר פרדיגמה כללי מלפני 30 שנה.

          • הוכחות קצת קשה לי להביא. לא הייתי זבוב על הקיר במשרד שבו הוחלט על זה. גאטו מביא עדויות והוכחות אבל בספרים אין הפניות למקורות חיצוניים, אז קשה לי לאמת את מה שהוא כותב. העדויות שלי הן:

            א. המערכת כושלת לפי כל קנה מידה, בכל מדינה מפותחת (עולם שלישי זה סיפור קצת אחר.)
            ב. המערכת פועלת בניגוד לכל הידע המדעי על התפתחות ילדים (למשל: ידוע שקשה במיוחד ללמוד תחת לחץ) ובהתעלמות מהתוצאות (למשל, שילדים שוכחים כל מה שלמדו אחרי המבחן).
            ג. הכלכלה הקפיטליסטית סובלת מעודף יעילות. היא תקרוס אם כולם יהיו חכמים, יצירתיים ויעילים. היא תקרוס אם ילדים בגיל 14-18 יציפו את שוק העבודה.

            כשאני רואה מישהו שמצהיר על רצונו לעשות משהו אבל (א) לא מצליח (ב) עושה ההפך ממה שצריך לעשות ו(ג) יש לו הרבה מה להפסיד אם הוא יצליח, אני מסיק שהוא לא באמת בא לפה בשביל לצוד.

            • עופר הגיב:

              א.נתונים מספריים בבקשה?

              ב.על המערכת יש גם אילוצים אחרים: נניח שרוצים שלחבר ממוצע בחברה יהיה ידע X, או שעלות העסקת מורה למספר השעות שלוקח בשביל לבדוק 30 עבודות בתדירות שדומה לזו שבה נותנים מבחנים תעלה יותר מהכסף שיש בתקציב וכו'.

              ג. באמת?מה המודלים ש"מוכיחים"(כל הוכחה ע"י מודל חשודה בעיני) ומה הנחות היסוד שלהם?

              האם אני חושב שמערכת החינוך מנוהלת בצורה טובה ומתועדפת תקציבית כמו שצריך? בפירוש לא. האם אני חושב שמדובר בכשל מכוון? גם לא.

  5. האמת, אין לי כוח לחזור על טיעונים שטובים ממני אמרו. מספרים אתה יכול בקלות למצוא אצל איואן איליץ'. על הידע המדעי על התפתחות ילדים תקרא בכל ספר פסיכולוגיה (למשל ג'ון בולבי). ועל overproduction תקרא איפה שתרצה.

    • עופר הגיב:

      תיקון: לא טענתי כנגד הידע בפסיכולוגיה- טענתי שיש על המערכת גם אילוצים אחרים מעבר ליצירה של סביבת לימוד אידיאלית, כגון תקציב וידע מינימלי שמבקשים שיהיה לפרט בחברה. מעבר לזה, נראה לי שהוויכוח שלנו הסתיים כרגע- תודה על ההפניות, אני אקרא אותן ואתרשם.

  6. עירא הגיב:

    פרט קטן שולי, הבחורה היא ביתו של מפעיל מוסד חינוכי אלטרנטיבי (נדמה לי בבית אורן) ושנים הייתה בהום-סקולינג. פלא שהיא כותבת כל כך טוב ומושקע כשהיא קיבלה יחס מאוד אישי ואוהב כל השנים, אבל הורים של ילדים אחרים צריכים לעבוד…