אח..! איזו מדינה! (חלק 2)

רק יצאנו לנו מבית החולים, סגרנו את כל ענייני התרופות שהיינו צריכים לקנות לסבתי אחרי ביקור קצר בסניף הכללית בלה גארדיה, והגענו לביתה של סבתי, והנה – אף לא רגע דל – הגיע סיפור נוסף, שמתאים גם הוא לכותרת של הפוסט הזה. כבר כתבתי כאן בעבר מה אני חושב על האוצר והביטוח הלאומי במדינת ישראל – אותם גופים שאחראים על ההזנחה הפושעת שיש בקרב הקשישים החיים בארצינו. בין אם הם ניצולי שואה או לא, כולם שווים בפני הזלזול הזה של הגופים שאחראים לבריאותם. בכל פעם שאני רואה / שומע את הגועל נפש הזה, בא לי להקיא, וזה בלשון המעטה.
עם כל הכעס הכללי הזה, אני רוצה דווקא להמחיש את הכעס שלי באמצעות הסיפור שחווה סבתי בת ה-84. סבתי, האחרונה שנשארה לי מאותו דור, חיה לבדה בדירה בתל אביב, ואינה רוצה לעבור לבית אבות. יחד עם זאת, כל חייה היא שילמה לביטוח לאומי, ללא הפסקה, בלי להחמיץ תשלום אחד. עד לפני כמה שנים, תודה לאל, היא לא היתה זקוקה לעזרתו של הארגון הנפוח הזה. אלא שלפני 5 שנים בערך, הכל נעשה בעייתי. סבתא שלי התחילה לעבור קשיים בהליכה שלוו בכאבי תופת, עברה כמה ניתוחים ברגלה, ובכלל – הבריאות היא לא מה שהיתה פעם. אני בטוח שכולכם ראיתם את זה בצורה זו או אחרת עם קרובי משפחה. לצערה, סבתי נזקקה לעזרתה של מטפלת.
מכאן, העלילה מסתבכת קשות. אישה בת 80, צריכה לעבור את הבדיקות המשפילות ביותר של הביטוח הלאומי, על מנת להראות להם כמה קשה לה. היא צריכה להסביר להם כמה קשה לה להתלבש, למרות שהיא יכולה, במאמץ רב, לעשות זאת. היא צריכה להסביר להם שהיא יכולה לעשות את הצרכים שלה לבד. ועוד כהנה וכהנה. ואחרי כל זאת, מתחילה מלחמת ההתשה מול הארגון: כמה שעות מטפלת היא תקבל. האם היא נכה ב-72 אחוז או ב-81 אחוז? האם היא תקבל 9 שעות מטפלת בשבוע, או רק 7 ורבע? בקיצור – המון עצבים. אבל גם כשהיא כבר מקבלת את האישור המיוחל לקבל סיוע של מטפלת (נכון לעכשיו 10 ורבע שעות שבועיות, שמתחלקות על 3 ימים, יימח מם), הבעיה רחוקה מלהיפטר.
ביטוח לאומי לא מפנה אותך למשרד זה או אחר שמתמחה בסיוע לקשישים. ישנה רשימה של מיני-חברות כאלה, שביטוח לאומי מאשר להם לעבוד עם הארגון ולך תחפש. מטרתם של אותן חברות, כמובן, הוא להרוויח כמה שיותר כסף. ככל שיש יותר סיעודיים שזקוקים להם, ככה הם מקבלים עוד כסף, כמובן. מה הבעיה? שהרבה פעמים כל זה בא על חשבון אותו "סיעודי".
סבתא שלי כבר עברה כמה וכמה מטפלות שאני לא רוצה להתחיל אפילו לתאר לכם את מה שהן גרמו לה. נשים צעירות ומבוגרות, מדברות בשפה גסה ומתייחסות לסבתא שלי כאילו היא נטל עליהן ותו לא. החברה שהיא עובדת איתה, ד"א, נקראת א.ש. סיעוד ורווחה. מי שמרכזת שם את שיבוץ המטפלות לסיעודיים, היא אישה בשם זויה, וכרגע, המטפלת הנוכחית של סבתי היא אישה בת 63 הנקראת עליזה. אני מדגיש את שמות המעורבים בעניין, כי האמת – נמאס לי לשמוע על השטויות האלה שהן עושות תחת עינה העצומה של הביטוח הלאומי. עליזה, התחילה דווקא אצל סבתא שלי בצורה יפה מאוד. אממה, אחרי כמה חודשים, היא חשבה שהיא צריכה לקבל כסף גם על דברים שהיא לא עושה. אז למרות שהיא אמורה לעזור לסבתא שלי עם נקיון הבית, סבתא שלי מחזיקה מנקה אחרת. למרות שעליזה ה"יקרה" אמורה לעשות לסבתא שלי קניות, היא תמיד "שוכחת" חצי מהפריטים, ואחרי זה היא מתלוננת על זה שסבתא שלי מבקשת ממנה שתלך שוב, ביום למחרת, לסופר. מדהים לא פחות – היא מתחילה לספר לסבתי את בעיות המיניות שיש לה עם בעלה במיטה. תוסיפו לזה שבשלושת השבועות האחרונים היא מתקשרת חצי שעה אחרי שהיא היתה אמורה כבר להגיע, ואומרת שהיא לא יכולה לבוא – זה לבד דופק את היום של סבתי. תוסיפו לזה גם את העובדה שהיא מאיימת על סבתא שלי שתחתום לה בשביל הביטוח הלאומי, אחרת היא לא תזחיר לה את השעות שבהן היא לא מגיעה (וגם ככה היא לא תמיד משלימה אותן). לאחרונה, ביקשה ה"מטפלת" שסבתא שלי תארגן לה גם טלוויזיה לזמן שבו היא נמצאת שם. ותאמינו לי שאני מספר רק את קצה הקרחון של מה שקורה שם כרגע.
אם היה מדובר בחברה ספציפית, מילא. אבל זה בהחלט לא מה שקורה בפועל. אני לא מבין: מה עוד צריך לעשות כדי שהאנשים בארגון המטומטם והבירוקרטי הזה, המכונה "הביטוח הלאומי" (עאאלק!) יתחילו לפקח ברצינות על המטפלות או לפחות על החברות האלו???

שימו לב לסיפור שקרה לא מזמן, לא ממש פורסם בתקשורת, אבל הגיע אליי ממקורות אמינים ביותר היום:
אדם מבוגר, חי בארץ, עבר אצל איזה מתנדב בוועדת הרופאים של הביטוח הלאומי. מתברר רק, שאותו מתנדב, לא היה בדיוק מה"מחודדים" בעולם הגריאטריה, וזה כמובן, בלשון המעטה. כשהגיע אותו אדם מבוגר אל המתנדב, הוא נשאל לגבי יכולתו להתלבש, לבשל, לעשות את צרכיו בעצמו וכו'. אותו אדם מבוגר, ענה "כן" על כל השאלות. אלא מה – התברר שאותו מבוגר היה קצת דמנטי במוחו, ותמיד ענה "כן" על כל מה שנשאל. מיותר לציין שהוא לא קיבל שום טיפול נאות מהביטוח הלאומי, ונפטר זמן קצר אחרי זה.

כבר אמרתי, שישראל היפה היא דבר נפלא?


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.