חוסר נעימות
הרשו לי להגדיר מחדש את המונח "חוסר נעימות":
אתה יושב בחדר ההמתנה של רופא השיניים, ממתין לניתוח לעקירת שן ו-3 שורשים (כולל הוצאת דלקת, שנוצרה בגלל שן שבורה, שצמחה מאחורי שן בינה בצד האחורי הימני של הפה).
אתה שומע קולות של מקדחה מהחדר ליד, ויודע שאתה עומד לשמוע את המקדחה הזו מקרוב תוך מס' דקות. מקרוב מאוד.
ואז אתה נכנס לחדר. הרופא מתחיל להתלוצץ איתך על הפסוריאזיס שלך, ומספר לך שגם לו יש. איזה כיף – אנחנו חולקים ביחד מחלת עור.
בגלל מחלה אחרת שבגינה אתה מקבל משככי כאבים, הרופא מכניס לך ישר 2 זריקות הרדמה מקומיות ומתחיל לעבוד אחרי 2-3 דקות. אתה מרגיש את הכאבים מפה ועד אוסלו. הרופא מזריק לך זריקת הרדמה שלישית. ורביעית. וזה עובד! אתה לא מרגיש כלום חוץ מאותו רעש של המקדחה שחופרת לך בפה, ועוד כל מיני כלי משחית (אני יכול להשבע ששמעתי שם צבת בשלב כלשהו…).
אחרי 20 דקות, החלק הראשון של הסיפור נגמר.
אתה יושב בכיסא, קצת מסוחרר, עם בחילה מרוב חומר ההרדמה שדפקו לך בפה, ומחכה להוראות (מותר לאכול רק דברים קרים ורכים ב-24 השעות הראשונות. המילה "גלידה" בחיים לא נשמעה טוב יותר). ואז הוא מתחיל להסביר לך שבעוד שעתיים ההרדמה תתחיל לפוג – ואתה כנראה תמשיך לדמם ב-24 השעות הקרובות (המילה "גלידה" כבר נשכחה מזמן), וגם להרגיש כאבים ביומיים-שלושה הקרובים.
בשלב הזה אתה מנסה לחייך. ואז אתה מבין שאתה כבר מחייך חצי שעה רצוף. הפרצוף שלך נראה כמו של הית' לדג'ר בימיו הנחמדים כג'וקר בבאטמן, אבל עם משככי כאבים. השפה הימנית שלך משוכה למעלה, השפה השמאלית למטה, ואיכשהו – אתה בטוח שאתה קורץ לכולם עם העין הימנית.
השלב הבא הוא לנהוג הביתה, אחרי שהסחרחורת קצת עברה (היה לה קל יותר לעבור לו זה היה עולה פחות כסף.. מי אמר ביטוח "שיא" ולא קיבל?). גם באוטו אתה מחייך – ואתה לא מבין למה לעזאזל אתה מחייך לנהג המניאק, שחתך אותך לפני שנייה מימין. הרי אתה כועס! אז למה לחייך?!
ואז אתה עומד בתור בסופר, עם גלידה שהולכת ונמסה ביד, ואיזה טמבל שלא יודע לספור עד 10, נכנס לתור של הקופה המהירה. הוא טוען שהוא נכה, ובגלל זה "יש לו זכויות"(!). ואתה חושב לעצמך, שהזכות היחידה שיש לחרא הזה היא לקבל בעיטה בתחת. אבל שוב – אתה רק מחייך.
אלוהים אדירים! איך אפשר להיראות רציני וכעוס עם שפה אחת משוכה למעלה?! איך?!
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
ומה רע כל כך בלחייך?
בלי לבקש סליחה על הניו-אייג'יות, פשוט תחייך. זה פאקינג עובד. מקסימום יחשבו שאתה דביל – לא נורא, קורה לי הרבה. שיחשבו 🙂
כמו שאומרים – חייך! מחר יהיה יותר גרוע!
עדיין חייכת כשחיכית לגרר בגבעת שמואל?
פחות.. אבל בהתחשב במצב – אני חושב שזה מובן 🙂
(החלטתי להעיף את הפוסט ההוא, נכון לרגע זה, לתהום הנשייה. לפחות עד שאגיש את התלונה באופן רשמי ובצורה מסודרת. אין לי שום כוונה להכנס לעוד משפט דיבה. מערכת המשפט הישראלית כבר הראתה לי שזה לא קשור אם אני צודק או לא: יש אנשים שפשוט יגררו אותך למשפט ארוך שנים שיגרום לך להוצאות).