קצת על ספרים…
לאחרונה, בעיקר בשל הזמן הפנוי שיש לי, אני משקיע שוב יותר זמן בקריאת ספרים. כמעט כל חיי אהבתי לקרוא, אבל יש גם תקופות שבהן אני זקוק לקריאה של דברים שלא מצריכים שום הפעלה של תאים אפורים במוחי (כמו כל ספר של הרלן קובן, למשל, שמהם אני בהחלט מסוגל להנות, למרות הדעה הרווחת). הנושאים שאני אוהב הם די מגוונים. זה יכול להיות ספר מדעי, מדע בדיוני, פנטזיה, מותחנים וכמעט כל סוג אחר של פרוזה (לפעמים גם אפוסים הסטוריים וביוגרפיות, למרות שלרוב זה לא מה שיש לי סבלנות אליו..). שמתי לב שלא יצא לי לכתוב פה יותר מדי על ספרים, והחלטתי לשנות את זה.
מפעם לפעם, אני נתקל בספר שגם, בדומה לסרטים מסוימים, משאיר אצלי חותם לאורך שנים רבות וגורם לי לחשוב קצת מעבר לעלילה המסופרת. מי שקצת מכיר אותי לעומק, יודע שהתנ"ך שלי הוא "מלכוד 22" של ג'וזף הלר, והברית החדשה, בהשאלה, הוא "בית האלוהים" של סמואל שם. שניהם ספרים שנכתבו בצורה צינית להחריד, אבל הצליחו לעורר בי פרצי רגשות עזים ומנוגדים לאורך הקריאה. כדי לספור את מספר הפעמים שהספקתי לקרוא כל אחד מהם, אני זקוק ליותר מכף יד אחת, זה בטוח..
אבל בפוסט הזה אני רוצה לספר דווקא על שני ספרים שקניתי לאחרונה, שניהם בהוצאת "ינשוף". לפני שאני מתחיל עם השמות והתיאורים של שניהם, כמה מילים על ההוצאה הזו: לדעתי – זו ההוצאה המתרגמת הטובה ביותר בארץ, באופן חד משמעי (ובמיוחד אחרי שגדלתי על הוצאות כמו אופוס). למרות מעט טעויות סמנטיות שנתקלתי בהן, עבודת התרגום היא מרשימה ביותר. נכון – לפעמים שווה יותר לקרוא בשפת המקור, כי יש דברים שלא עוברים טוב את מחסום השפה (בעיקר ציניות), אבל יש גם תענוג מסוים לקרוא בעברית. במיוחד כשאצלי בראש הרבה מאוד מהדברים מיתרגמים אוטומטית בחזרה לאנגלית, תוך כדי קריאה, וכך אני לא ממש מאבד את החוויה. אם נחזור רגע לענייני ההוצאה, לאחרונה, לפני כ-4 חודשים, פתחה ההוצאה חנות ברעננה. זוהי החנות היחידה שלהם, והיא יושבת דווקא פה, שני מטר ממני. בעל החנות, איש נהדר בשם אלי, מוכר ספרים יד ראשונה ושניה, גם יקנה מכם ספרים אם תרצו. המחירים – סבירים מאוד. אמנם בשביל עותקים מיוחדים ונדירים תשלמו יותר, אבל שאר הדברים נמכרים במחירים זולים בהרבה מאלה של "סטימצקי" או "צומת ספרים", ולדעתי – המבחר גם טוב יותר. שתי קומות יש לחנות הזו, ודווקא בזו הממוקמת במרתף, תמצאו את כמעט את כל מה שתרצו, במיוחד אם אתם חובבי מדע בדיוני ופנטזיה. אז זו היתה הקדמה קטנה לגבי ההוצאה: אני ממליץ בחום רב לגשת לחנות הזו. תמצאו שם המון פנינים, וזו הבטחה (למרות הדגש על פנטזיה ומד"ב, יש שם גם ספרין שנים כמו מותחנים, רומנים, ספרי בישול, וכמעט כל מה שתמצאו בחנויות ספרים "רגילות", רק הרבה יותר טוב).
לגבי הספרים עצמם – שניהם לא ארוכים במיוחד, ואני צלחתי כל אחד מהם ביום וחצי (עם המון הפסקות).
הראשון, הוא "אני אגדה", של ריצ'רד מתיסון – כן, כן – אותו ספר שהפך לסרט בשנה האחרונה, בכיכובו של וויל סמית'. למי שלא ראה את הסרט, כמוני, אני ממליץ בחום לקרוא את הספר תחילה. בקצרה – מדובר באדם האחרון שנשאר על פני כדור הארץ, לאחר שמגיפה פגעה בכל תושבי הכדור, והפכה אותם לערפדים. הספר מתאר את ההתמודדות הזו של אדם מבודד, שאין לו מושג אם הוא אכן האדם האחרון עלי אדמות, ואחרי שהוא מאבד את כל המוכר והיקר לו בעולם. אני לא רוצה לגלות יותר, אבל אין ספק – מדובר בספר פסיכולוגי מצוין, שגורם לך לשאול שאלות. קסמו של הספר גדל, כשמוסיפים לכך את העובדה שהספר נכתב ב-1954.
השני – לא פחות פסיכולוגי מקודמו, אבל מבדר בהרבה, הוא "מלחמת האדם הזקן" של ג'ון סקאלזי. הספר נכתב רק לפני כ-4 שנים, אבל הוא הצליח לגרום לי לא לרצות להניח אותו. איש בן 75, בשם ג'ון פרי, אלמן, מתגייס לצבא הגנת המושבות ביום הולדתו. הגיוס הוא חלק אינטגרטיבי, אם כי התנדבותי אצל כל אדם על פני כדוה"א שמגיע לגיל 75, ורוצה להרגיש "בחיים". לאף אחד אין מושג איך נראה השירות הצבאי שם, ואף אחד לא חוזר משם כדי לספר (חלק מתנאי הגיוס). מכאן זה רק נעשה מרגש ומעניין יותר ויותר. אני חושב שדווקא לישראלים, הספר הזה יקסום מאוד, בעיקר בגלל אותו שירות צבאי מפורסם שאנחנו מחויבים בו. יש איזושהי תחושת שייכות בספר הזה, שקשה להסביר אותה למי שלא שירת בצבא. גם אם לא היית קרבי, אתה מתחבר להרבה דברים שגיבור הספר עובר.
בלי קשר לספרים שקניתי, ישנו ספר נוסף, שדווקא אינו משתייך לקבוצה של הוצאת "ינשוף", אבל מדגדג לי כבר הרבה זמן לשבת ולכתוב עליו: "איש הקובייה" של לוק ריינהרט. קראתי אותו לפני כשנה, והוא אחד מיצירות המופת הטובות שקראתי בשנים האחרונות. ריינהרט מספר בגוף ראשון על פסיכואנליסט שמחליט יום אחד לתת לקוביה לשלוט בחייו. כלומר: נותן לקוביה 6 אפשרויות ומטיל אותה. התוצאה האקראית תבחר את הדבר הבא שהוא יעשה. כמובן, שגם העניין מסתבך כשמספר הקוביות עולה לשתיים וכך גם מספר האפשרויות. ההמצאה הזו הופכת לכת בינלאומית. האפשרויות – אינסופיות כמעט. אין הגבלה של מוסר או של חוקים, אבל יש ציניות, ובכמויות. אתם מתחילים להבין לאן זה חותר? שוב – ספר שהפך לקלאסיקה עבורי, ומאיים לדעתי להפוך ל"קוראן" שלי.. 🙂
מי שמחפש חומר טוב להעביר איתו את הלילה, שניה לפני שנעצמות העיניים – לכו על הספרים האלה. כל אחד מהם יכול וצריך לשמש ספר קאלט בפני עצמו, ולדעתי – חובה כל על כל מדף של חובבי הקריאה.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.