כישלון ה-3D

סוף השבוע האחרון היה בסימן סרטים בבית הקולנוע. ביום שישי אישתי ואני הלכנו לדייט זוגי, וראינו ביחד את Tangled של דיסני, ובמוצ"ש קבענו עם כמה חברים לראות את TRON : Legacy שאך הגיע אלינו. לפני שאספר לכם קצת על איך היה, בניסיון לא לעשות ספוילרים, אני אתחיל דווקא בשורה התחתונה:

די כבר עם התלת-מימד הזה! מספיק! אם אתם לא יודעים איך לעשות פוסט-פרודקשן טוב עם תלת-מימד, וותרו על זה!

אני לא תמים. אני יודע שזו הדרך של בתי הקולנוע "למכור" לנו משהו שעדיין אין לנו בבית, אבל הביצוע התלת-מימדי הזה הוא ביזיון לתל-מימד. בחיי!

עכשיו שנרגענו קצת, אני יכול להתחיל מההתחלה.

ביום שישי, החלטנו, בהחלטה של רגע, לקפוץ לקולנוע האהוב עלינו (יס פלאנט באיילון), לראות את Tangled של דיסני. בגדול – סרט חמוד. זה לא סרט מצויר למבוגרים, כפי שנהוג במחוזותינו בשנים האחרונות (כמו של פיקסאר או דרימוורקס), אלא סרט ילדים, על אותה בלונדה עם השיער הארוך, שהמכשפה כלאה במגדל גבוה, עד שהגיע סוג של נסיך וכו' וכו' בלה בלה בלה. סרט שהוא מחזמר, כמיטב המסורת הדיסנית הישנה, כולם שרים, בטונים משתנים וכמובן – יש סוף טוב וכאלה.
הסרט הזה מופיע בבתי הקולנוע בשני אופנים: באנגלית ומדובב לעברית. בשני המקרים – הוא מוצג בתלת מימד בלבד.

למה? אין לי מושג.
מה הם השיגו בזה? עוד כסף מאיתנו, הלקוחות.

בכל הסרט יש אולי סצינה וחצי שהיא באמת בתלת-מימד. כל השאר – שני מימדים חביבים, שלא דורשים משקפיים מפגרים. אבל העיקר – 45 ש"ח לכרטיס (לא כולל עמלה של עוד 4 ש"ח לכרטיס למזמינים דרך אתר האינטרנט) לוקחים גם לוקחים.
איך הסרט? נחמד. אישתי התלהבה יותר ממני.

למחרת, כאמור פגשנו עוד כמה חברים מהגולה שבאו לביקור בארץ, כדי לראות – באותו בית קולנוע – את TRON החדש. איך אני יכול לתאר את הסרט הזה בלי לקלקל לכם?

במילה אחת: חביב. זה סרט חביב. לא יותר – ולא פחות. דבר אחד ייאמר בהחלט לזכותם – אפקטים הלא רעים.

האם הוא מתאים להקרנה תלת-מימדית? הצחקתם אותי… 2 מימדים היו עושים חסד עם הסרט הזה.
למי שלא היה ילד אייטיז, אין הרבה מה לעשות בסרט הזה. צריך להכיר את הסרט הראשון, כדי להבין איך התקדמה הטכנולוגיה, ואיך העלילות התדרדרו מאז. שלא תבינו לא נכון – זה סרט נחמד. אבל זהו. בואו רק נאמר, שהציפיות עלו בהרבה על מה שקיבלתי בסרט הזה. היה כל כך הרבה מה לעשות שם, ציפיתי שלפחות יילכו עם הגבולות של שילוב מציאות-משחק יותר קדימה, במיוחד בעידן בו האינטרנט וטכנולוגיות מבוססות מיקום הן חלק כל כך אינטגרלי מחיינו. אבל בהפקה החליטו ללכת על משהו קטן בהרבה, צפוי בהרבה, אמריקאי בהרבה – ולא במובן הטוב של המילה. בדומה לביקורת שכתבתי על "אוואטר" לפני שנה בדיוק, גם הפעם הוליווד נכשלה בדבר הבסיסי ביותר – הסיפור. בניסיונה "לקרוא" את המציאות העתידנית, היא נכשלת בהבנת המציאות הנוכחית. היא נכשלת ביצירת עלילה ראויה לשמה.

ושוב – אני חייב לחזור על עצמי פה – ההחלטה לשווק את הסרט כ-3D חסרת טעם. לא הרגשתי שום שינוי מהותי בהסתכלות דרך המשקפיים המוזרים האלו. הייתי שמח לחסוך כמה שקלים, ולראות את זה בשני מימדים. דרך אגב – אני חושב שבסה"כ, למרות הבאזז סביב "טרון", אני לא בטוח שלא חכם יותר פשוט לראות את זה בבית, במסכים הקיימים. מסכי ה-LCD בגודל של 37-42 אינץ', סטנדרטיים לחלוטין – יספיקו בהחלט.

ועכשיו אני חייב לחזור לרגע לעניין הגיחוך של התלת-מימד. מאז "אוואטר", נתקלתי בלא מעט סרטים שהחליטו לבצע פוסט-פרודקשן או פוסט-אדיטינג לצורך הצגה בתלת-מימד. אני מבין מאוד את הבעיה של הוליווד ותעשיית הסרטים: הם נתקלו באינטרנט, בהורדות הפיראטיות, והם לא יודעים איך לתת לצופה ערך מוסף, שיביא אותו לקולנוע, וישמר את משכורות העתק הבלתי פרופורציונאליות של כל העוסקים בדבר. אז "אוואטר" פתח את הדלת, וכולם החליטו להתפרץ פנימה. אבל מה לעשות שלדעתי גם "אוואטר" לא היה משהו בכלל?
כלומר: הוא היה אחלה טכנולוגית וכאלה, אבל לא היה יוצא דופן בשום דבר אחר. העלילה היתה דפוקה, והסרט היה שורד יפה מאוד גם בשני מימדים. על החוכמה הזו הוליווד החליטה לחזור שוב ושוב בשנה האחרונה. ואני חייב לציין, שעד כה, ב-100% מהמקרים – היא פשוט נכשלה. נתתי כבר דוגמאות בעבר כמו "אליס בארץ הפלאות" שהיה ממש מפגר, אבל היו עוד הרבה אחריו, שעל חלקם לא כתבתי, מסיבות אלו או אחרות. העניין הוא, שהזרם הזה לא מפסיק ולא נראה שהוא ייפסיק בקרוב – ההיפך הוא הנכון. הוליווד מצאה נוסחה חדשה: לא משנה כבר מטומטמת תהיה עלילה, תמיד נוכל לדפוק קופה עם צמד המילים הנפלא: "תלת מימד".

העניין הוא, שבתי הקולנוע גם הולכים בדרך המגוחכת והמרגיזה הזו.
עזבו את העובדה שללכת לסרט היום צריך להיות אמיד למדי (100 שקל לזוג לפני שתיה, פופקורן, דלק וכאלה). הם מנסים למכור לנו שהם ממש-ממש בסדר.
ביום שישי נתקלתי לראשונה בפרסומת של "טפיחה עצמית על השכם" של בתי הקולנוע בכל הנוגע ל-3D וזה חזר על עצמו במוצ"ש. וכך זה הולך, פחות או יותר:

הנהלת בתי הקולנוע נפגשה לישיבת חירום, וחשבה מה לעשות לגבי היעלמותם של משקפי התלת-מימד.
היתה לנו אפשרות לקחת פיקדון – אבל החלטנו שלא.
יכולנו לתת לכם משקפיים לא אופנתיים ולא נוחים.
אולי לייצר משקפיים מחומרים מתכלים.
אבל הגענו למסקנה שהכי טוב – זה פשוט לבקש יפה, ולהסביר לכם, שלמשקפיים הללו אין שום משמעות מחוץ לבתי הקולנוע.
אז תודה לכם שאתם כל כך נחמדים……

חברים – אם היה אפשר לתבוע אותם על שקר בפרסום, הייתי עושה את זה היום.
החליטו לא לקחת פיקדון? בולשיט! הם לוקחים 8 שקלים חדשים מכל צופה! במקום 37 ש"ח "רגילים" לכרטיס, הם גובים 45 ש"ח מכל צופה בסרט 3D.
משקפיים לא אופנתיים ולא נוחים? – מה לעזאזל אתם נותנים לנו? משקפי פראדה?!
ייצור מחומרים מתכלים – למה לא בעצם? מה רע בלעזור קצת לסביבה?

הקטע הכי מפגר זה, שבסצינת הסיום של הפרסומת האניגמטית הזו, הסדרן נותן מין "ריבון" הצטיינות ונחמדות לצופה המצויר, שמחזיר את המשקפיים.
מוזר.. אני לא זוכר שאני קיבלתי אחד כזה.. ואני הייתי בקולנוע יומיים רצוף ב-2 סרטי 3D!!

הערה קטנה לסיום:
אם אתם תוהים מה קורה עם המשקפיים הללו, אז לסחבק יש בשבילכם סקופ קטן – לאחר הסרט, חזרתי לקומה העליונה כדי להימנע מדחיפות עם כל עמישראל בכניסה לשירותים. ומה רואות עיניי? המשקפיים, שזה הרגע יצאו מהאולם שלנו, נכנסות לאיזה חדר אחורי בשירותים של הגברים. לא יצא לי ממש להציץ פנימה, אבל בואו רק נאמר, שמהיום אני נוקט בשיטה של אישתי, ומביא איתי מגבוני חיטוי מהבית… סתם ליתר ביטחון..


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

6 תגובות לפוסט “כישלון ה-3D”

post_author." -->\n"; ?>
  1. אלה הגיב:

    אני זוכרת סרט נפלא בתלת מימד שראינו ביחד – בחזרה לעולם האבוד. שם התלת מימד היה מדהים.

    טרון-המורשת הוא בדיחה גרועה לטעמי. תלת מימד מיותר, עלילה צפויה ומיבשת, שחקן ראשי מכוער פחד, והדובדבן שבקצפת – הקצפת. כלומר הקיטש האמריקקי אבא'לה 'קשוח אוהב' – בן מתוסכל-מתגעגע-מרצה את אבא'לה-גאון-מסכן. לא רק הבחילה, אלא גם העינים כאבו לי מרוב שגילגלתי אותן…

    וגם אני ילדת אייטיז, וגם אני ראיתי את טרון הראשון.

    סחורה לעוסה ומאוסה בפסאודו תלת מימד…

  2. anonymous הגיב:

    בתור עובד לשעבר בקולנוע "גת" תל-אביב (הקולנוע היחיד בת"א שבו יש אולם אחד ויחיד, גדול למדי, בן 400 מקומות ישיבה, אם אינני טועה. הוא נחשב למעט נידח, למרות מיקומו המאוד מרכזי, וטוב שכך. מי יתן והמוני בית ישראל לא "יגלו" אותו והוא ישאר חביב ונחמד), בדיוק בתקופה שבה החלה מתקפת סרטי המימד (כלומר, שנה פלוס מינוס), גם לי יש סקופ.

    בסוף כל סרט הסדרן (קרי, אני) היה אוסף את משקפי ה-3D מהצופים (נתקלתי בכאלו שפשוט יצאו איתם מהאולם בתום לב, ובמעטים מאוד שניסו לצאת עם המשקפים מהאולם שלא בתום לב). לידי היה מוצב מן גלאי מצפצף שכזה, שהיה אמור לזהות רק משקפי 3D. לרוב הוא יותר סיבך את העבודה, מאשר עזר. היו מקרים שפשוט כיביתי אותו, כי הוא ציפצף גם בגין חפצים שלא היו דומים אפילו למשקפי 3D.

    לגבי ניקיון המשקפים – ב"גת" היה, ואני מניח שעדיין יש, "מדיח כלים" מיוחד למשקפי ה-3D. אחרי כל הקרנה הייתי מכניס את משקפי ה-3D למדיח, באמצעות תבניות מיוחדות, ומביא תבניות נקיות של משקפי 3D בחזרה לאולם. כך עשו גם שאר הסדרנים שעבדו בימים אחרים (סדרן אחד פר יום).

    כנראה שמהדיח ביס פלנט באיילון נמצא ליד השירותים. זה הגיוני. גם אצלנו החדרון של המדיח היה קרוב לשירותים. צריך לזכור שהמדיח הזה אמור להיות מחובר לצינור מים וכו'.

    למרות שהבטחתי לצופים שהמשקפים נקיות מאין כמותן, וסטריליות להחריד, רבים מהם התעקשו לנקות אותן בעצמם. זכותם.

    אין בתגובה זו בכדי לומר שכל הסדרנים בכל בתי הקולנוע בארץ מבצעים את עבודתם בנאמנות. להפך, יש להניח שחלק מהסדרנים לא מבצע את ההוראות, ולא מנקה את המשקפים בין הקרנה להקרנה.

    מאחר שכתבתי כאן על עבודתי ב"גת", אני מעדיף להשאר אנונימי (לא ברור למה, הרי ביצעתי את עבודתי על הצד הטוב ביותר, ואני בספק אם מישהו מאנשי "גת" יגיע לכאן 🙂

    אגב, בתור מישהו שראה 3 סרטי 3D במשמרת, גם אני חושב שיש מקרים בהם משקפי ה-3D מיותרים.

    • גיא הגיב:

      אני מת על "גת"!
      לפני כמה שנים טובות בימי תל אביב העליזות שלי, כשהגיע הסרט השלישי של LOTR, החברים שלי לקחו אותי לשם ליומולדת (הוא הגיע בדיוק ביומולדת שלי! הידד!) למרתון של שלושת הסרטים.
      קנינו כרטיסים של כל השורה האחרונה של גת כמעט, כ-20 חבר'ה, ופשוט עשינו חיים לא נורמליים.
      זה הקולנוע היחיד בתל אבי שאני עוד זוכר לטובה, שהיה בו מקום לרגליים, והיה אשכרה כיף להיות בו. זה היה המקום היחיד שלא ניסו לצופף בכוח אלפי אנשים כמו ב"רב-חן" בכיר דיזנגוף וכאלה.
      היום, המקום היחיד שאני הולך אליו זה "יס פלאנט" באיילון. בעיקר בגלל אותה אווירה יחסית שקטה (וכשאני אומר יחסית – אני מתכוון יחסית לסינמה סיטי ודומיו, שבהם רומסים אותך בעודך עומד). אבל "גת" זכור לי ממש לטובה, בעיקר בגלל אותו ערב קסום, שהתחיל ב-17:00 ונגמר אי-שם ב-3 וחצי לפנות בוקר..

  3. […] לכם בחיוב. אולי מלבד הפרסומת האווילית עליה דיברתי בפוסט קודם של "הנהלת בתי הקולנוע בלה בלה […]

  4. עדו הגיב:

    גם אני ראיתי את 'טרון' המקורי והיה כיף, אבל.. לא יעזור כלום. אין פשוט אין שום חוויה שתיתן את אותו בוקס בבטן של 'מלחמת הכוכבים' הראשון. להתרשם מסרטי מדע בדיוני אחרי מלחמת הכוכבים זה כמו להשוות בין מאזדה לסובאר ליד מישהו שהיה עד להמצאת הגלגל, פשוט אירוע בסדר גודל אחר לגמרי, שום דבר שהיה לפני זה לא התקרב אפילו לעוצמת החוויה ושום דבר שבא אחר כך לא יכול לחזור על עליית המדרגה שמלחמת הכוכבים הראשון נתן לקולנוע.

    • גיא הגיב:

      אוה! עכשיו אתה מדבר!
      אין ספק שמדובר בשני אירועים בסדר גודל אחר לחלוטין.
      תשמע – גם לטרון היו המקורי היו דברים מגניבים יחסית לאותו זמן.
      אבל Star Wars זה ליגה אחרת לגמרי. זו אהבה ענקית שלי.
      לפני כמה שנים, בשבוע הדרכה שעשיתי בלונדון לאנשי חברה שהייתי בה, היו לי איזה יומיים חופשיים, וזה היה בסוף נובמבר, מה שאומר: מחירי כריסטמס! וזה היה פשוט כיף לא נורמלי: קניתי שם את כל הטרילוגיה המשודרגת ובאריזת אספנים במחיר מצחיק, קניתי שם את כל העונות של Black Adder במחיר בדיחה ועוד הופעה חיה מדהימה של דיוויד גילמור (שאירח שם את דיוויד בואי ורוברט וויאט) במחיר זעיר..
      אין לך מושג איזה הרגשה נפלאה זו היתה.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

לענות לanonymous