ההתרגשות בשיאה..
קשה לי אפילו להתחיל להסביר לכם כמה אני מתרגש כרגע.
ביום שלישי, מחר(!), ה-28 בספטמבר, אוזי אוסבורן יופיע בישראל.
האיש הזה היה גיבר ילדותי, בכל מה שקשור לכתיבת מילים. הוא ידע לקלוע בדיוק להרגשה שלי, של אותה בדידות, ומצד שני – הקול שלו עשה בשבילי את כל העבודה. אז נכון – זה כבר לא בלאק סבאת', אבל עדיין – הוא הפרפורמר הטוב בעולם, לדעתי.
כבר יותר מ-3 חודשים שאני מחכה לרגע הזה. הרגע שבו אוזי יעלה על הבמה בישראל.
אני כבר בן 36, קצת רחוק – קצת קרוב לילד ההוא שהייתי, ועדיין – את כל האלבומים של האיש הזה יש לי. על סדרת הטלוויזיה המטומטמת ההיא (האוזבורנס) כבר סלחתי (לא ראיתי יותר מ-10 דקות מאחד הפרקים, פשוט לא יכולתי). ועכשיו הוא מגיע. ממש פה, בישראל. והוא עוד מופיע עם כל האוזפסט, שזה בכלל טירוף מבחינתי.
אין לי מושג איך אני עומד להחזיק מעמד מ-16:30, הזמן בו ייפתחו השערים לפסטיבל, עם הכאבים וכל זה אבל מבחינתי – זה כמו להיות בוודסטוק ההוא, זה שאיחרתי להיוולד אליו, לצערי. מבחינתי זו הגשמת חלום, לראות את אוזי בארץ. ועל כך, אני מוריד בפני שוקי ווייס את הכובע (אם הייתי חובש אחד), שארגן את הפסטיבל הזה.
הדבר היחיד שאני מצטער עליו הוא, שאין לי את הכסף לכרטיס VIP שעולה קצת מעבר ליכולות הכלכליות שלנו. אבל לעזאזל! אני הולך להיות בשלישי בפארק הירקון, שם – מבחינתי – הולכת להיכתב היסטוריה. או לפחות אני מקווה שכך. אוזי בישראל, ואני הולך להיות שם.
אני כמעט בוכה מאושר.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
גיא אהובי,
אני מאחל לך שההופעה תהיה הטובה שראיתה בחייך.
אבל קח בחשבון – יתכן שהבחור לא בשיאו (גיל, סמים וכו).
ולא בטוח שהוא יוכל להמריא כל הדרך אל הציפיות הגבוהות.
מקווה שיהיה לך לילה ממש נפלא !
מגיע לך !!!
תודה, איש.
ד"א – אם כבר מסוממים, אז נראה שדווקא אישתו יותר מסוממת ממנו. במסיבת עיתונאים שלשום, כשנשאלה את מי היא היתה רוצה לפגוש כאן, היא ענתה, ברצינות תהומית: "את גולדה מאיר. אבל היא מתה, אז כנראה שזה לא יתאפשר".
דבר אחד ברור – יצא לי לשמוע קצת את האלבום האחרון (את כל האחרים שלו אני מכיר בעל פה – יש לי את כולם. את האחרון אני כנראה אקנה היום, אם יהיה במחיר סביר – אם לא – יש אמזון), והאיש הוא פשוט מדהים. הוא לא איבד את הקול שלו בגרוש, ולפי כל מיני סרטונים מצולמים מאוז-פסטים אחרים, נראה שהאיש לא איבד טיפה מהכוח שלו.
תשמע – אוזי הוא אחד הפרפורמרים הגדולים בעולם, ובמיוחד מאלה שנחתו פה אי פעם.
לראות אותו מבחינתי, זה להיות בגן עדן. לא פחות. אם יש איזשהו זמר שאני באמת מעריץ, אפילו בגילי המופלג, שלא "התקלקל" עם השנים (כמו ברוס דיקינסון מאיירון מיידן, למשל, שלשמוע אותו היום עושה צמרמורת – במובן הרע של המילה), אוזי הוא האיש (עד מאי השנה גם רוני ג'יימס דיו זצ"ל היה מדהים – אבל כאמור, הוא כבר לא איתנו). הוא שרד הכל: סמים, אלכוהול, תאונות, ומה לא. אני יכול להישבע שלאיש יש 90 נשמות.
הערב אני הולך להיות הכי קרוב לבמה שרק אפשר. אמנם רציתי לקנות כרטיס וי.איי.פי (1,100 ש"ח לכרטיס), אבל זה היה מעבר ליכולותיי הכלכליות. אז אני אסתפק בלהתקרב לבמה עד כמה שאוכל, ולהתסכל לאיש ללבן/אדום בעיניים.
נכון שאני נשמע כמו ילדה מאוהבת בת 16, שכרגע גילתה את ג'סטין ביבר האלוהי/מדהימי/מתוקי וכאלה? ככה בערך אני מרגיש ותמיד הרגשתי כלפי אוזי. הפסדתי המון הופעות מדהימות בארץ – של דרים ת'יאטר, של אליס אין צ'יינס, של דיפ פרפל של ווייט סנייק ועוד המון קלאסיקות – על כולן אני ממש-ממש מתחרט – אבל המצב הבריאותי שלי הכריע את הכף במקרים האלו.
במקרה של אוזי – פאק איט. אני לוקח קצת יור משככים, ושימות העולם. היום אני הולך לחגוג.